לא שלנו, לא שלכם

ד"ר נחמן שי, ח"כ מטעם מפלגת קדימה. בעבר כיהן כיו"ר רשות השידור

דבריו של השר כחלון, כפי שפורסמו ב'מקור ראשון', הם מטרידים ביותר. מתברר כי בכנס סגור של פעילי ליכוד הודה השר כי הנהלת רשות השידור מורכבת עכשיו מ"אנשינו". הוא לא קורא לכך פוליטיזציה אלא פשוט "אנשים שיודעים ליישם את הדרך שלנו".

שר התקשורת לא חידש דבר: כבר היו דברים מעולם. דורות של ממשלות נהנו למצוץ את לשדה של רשות השידור; למנות את מקורביהם לעמדות השפעה, להחזיק אצבע על גרונה וללחוץ עליה שתלך בדרכם. מבחינה זאת, כבר כולם היו כחלון לפני כחלון, על משקל אמרתו הידועה של ראש הממשלה.

אולם בישראל של 2011 צריך לנהוג אחרת. מה שנראה פעם טבעי ומובן מאליו, אינו כזה יותר. כשם שהפרטת התקשורת היא תהליך שצריך לבחון אותו מחדש, כך גם הלאמתה של התקשורת הציבורית צריכה להבחן. מוכרחה להיות דרך ביניים שבה יישמר האינטרס הציבורי, יישמרו הקריטריונים של שידור איכותי ויוכר מעמדה המיוחד של תקשורת – כל תקשורת – במדינה דמוקרטית.

על סדר יומה של הכנסת עומדת שוב הצעת חוק שיזמו בשעתו חברי הכנסת (אז שרים) יצחק הרצוג ואיתן כבל. שניהם הבינו כי ראוי לנתק את רשות השידור מהתלות המוחלטת בפוליטיקאים ולהוציא את המינויים הציבוריים והמקצועיים מידיה של הממשלהאומץ רב נדרש מהם כדי להציע הצעה זו. הם יכלו, כמו קודמיהם, להשפיע על הרשות ולקדם בה את ענייניהם. למרבה ההפתעה, הצעת חוק רשות השידור החדשה, אחרי 45 שנה, עברה בעת כהונתה של ממשלת אולמרט ואף אושרה בכנסת בקריאה ראשונה. לממשלת נתניהו היה רק להמשיך את הדיונים בהצעת החוק. אולם הממשלה הנוכחית לא עמדה בפיתוי, ויתרה עליה והחזירה את רשות השידור למקומה הקודם. אני ממשיך לקדם את החוק הזה, בתקווה שהממשלה תתפכח. עשרות חברי כנסת חברו להצעתי; אם יעניקו להם חופש הצבעה – יצביעו בעדה.

אני חוזר לאינטרס הציבורי. לפי הבנתי, הוא מחייב רשות שידור עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית, שתשרת את כלל הציבור. פגמים היו ויהיו בה, אולם על קברניטיה להבין כי מי שמשלם אגרה מצפה לתמורה. כשם שהאגרה מתחלקת בין כלל המשתמשים ברדיו ובטלוויזיה, כך גם התמורה צריכה להינתן לכולם. אלה שחשים מקופחים – אולי אפילו קוראי עיתון זה – חייבים לבוא על סיפוקם ולמצוא ברשות בית תקשורתי הוגן. כך גם אחרים.

הפוליטיקה היא עולם מגוון ומלא הפתעות. הדרך ממרומי הממשלה אל שולי האופוזיציה היא לפרקים קצרה ומהירה. מן המקום ההוא, הנמוך לכאורה, מוקדי הכוח נראים רחוקים, עד לסיבוב הבא. לכן, אין להשתכר מתחושת השליטה ויש לחשוב היטב לא רק על היום שיבוא אלא גם על העתיד של כולנו. נזכור כי מי שזורע היום רוח, אל יתפלא כי לאחר מכן, כשיתהפך הגלגל, יקצור סערה.

פורסם 19.12.11

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: