לא נשלם על מחדלי המשטרה

יאיר קראוס

האם הכלב ששומר על הדמוקרטיה יהפוך לפודל מכשכש? האם בית המשפט יקבע כי התקשורת היא המשת"פית החדשה של המשטרה? על שאלה זו יצטרך בית המשפט המחוזי בירושלים לענות בימים הקרובים.

להלן תזכורת קטנה על הפרשה שאמורה הייתה להסעיר את עולם העיתונות בישראל ולמרבה הפלא לא ממש מטרידה את העיתונאים. צלמת העיתון 'מקור ראשון' מירי צחי, יצאה בשליחותה העיתונאית לסקר את אירועי תג מחיר בשומרון. מירי הגיעה למאחז רמת-גלעד וצילמה את הצעירים שהפגינו נגד מדיניותו של צה"ל ותפקידו ביישום החלטת המדינה בדבר פינוי המאחזים.

על פי טענת המשטרה היא תיעדה את ההתפרעויות של נערי הגבעות שתקפו, בין השאר, את סגן מפקד חטיבת אפרים. לפיכך דרשו שם שהצלמת תיתן להם את התמונות כדי שיוכלו לזהות את המתפרעים ולעצור אותם.

הדרישה הזו לוקחת אותנו חצי שנה לאחור. הימים ימי הנכסה והנכבה; הכפרים הדרוזיים בצפון רמת הגולן סוערים. במהלך הפלת גדר הגבול וחדירתם של מאות סורים לתחומי הכפר הייתי עם שאר עיתונאי הצפון בטווח האש בין שני עברי המתרס. חזינו בתרחיש דמיוני, בו גבול הצפון פרוץ למאות מפגינים סוריים. מן העבר השני, בתוך ישראל, מאות רבות של דרוזים ישראליים ממג'דל שאמס והאיזור משליכים סלעים ובקבוקים אל עבר חיילי צה"ל.

תוך שעות ספורות התחילו להגיע הטלפונים. במשטרה דרשו את התמונות המפלילות. לא אשכח את הנסיעה בחזרה לקריית שמונה בשעה שקריין החדשות סיפר כי המשטרה מבקשת את עזרת התקשורת בתמונות שיביאו למעצרם של המתפרעים. שיחת טלפון מהירה עם אחד מהמקורות שלי בכפר הדרוזי הבהירה: "בפעם הבאה, לא יבקשו מכם תמונות – כי לא יהיו לכם". הבחור הצעיר הבהיר לי כי כעת, כשברור בשביל מי אנחנו עובדים, לא ייתנו לנו לסקר את ההפגנות ולצאת מזה בשלום. "אתם מסכנים את החיים שלכם ולא היינו מציעים לכם לחזור לכאן", אמר לי.

הדרישה הנוראית של המשטרה והגיבוי, כך נראה, לה היא זוכה במערכת בתי המשפט בישראל עלולה להביא לפגיעה קשה באנשי התקשורת. לא רחוק היום שבו אותה צלמת של 'מקור ראשון' תותקף באלימות בידי אותם מפגינים שיודעים כי היא חלק ממערכת החוק.

תמונה אחת שווה אלף מילים, אך במקרה של משטרת ישראל – תמונה אחת חוסכת אלף חקירות. כאנשים האמונים על תיעוד האירועים בכוחנו להחליט אילו תמונות ייכנסו לעיתון וישודרו בטלוויזיה. זה תפקידנו ואין לנו מקום ללבטים ולשיקולים אישיים. הצרה הגדולה היא שפתאום נידרש לעבוד בשביל המשטרה וכוחות הביטחון ואזי גורלנו מופקר לחלוטין. במשטרה מצפים שבמקום השוטרים, אנחנו העיתונאים, נעשה את תפקידם ונשלם את המחיר.

לאחר ששופטת בית משפט השלום בירושלים שירלי רמר החליטה לחייב את מירי צחי למסור את התמונות, יידרש בית המשפט המחוזי להכריע בשבוע הבא מה ייעשה בהן. עד לקבלת הערעור בבימ"ש המחוזי הוחלט כי התמונות יופקדו בכספת של בית המשפט. ההחלטה צפוייה להתקבל בשבוע הבא.

כולנו תקווה כי השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, תידרש לעניין ותעמוד מאחורי הצלמת ומערכת העיתון. באשר לשאר כלי התקשורת: כנראה הכללים שונים כשמדובר באנשי ימין.

פורסם 22.12.11

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: