כשלא מכבדים את הכללים

עו"ד קובי סודרי, עוסק בתחום הפלילים

בסוף השבוע הגיע לשיאו, וכנראה גם לקיצו, המאבק המתוקשר סביב הצעת החוק לתיקון אופן בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים. תום המאבק סומן עם החלטתו של ראש הממשלה להקפיא את המשך תהליך החקיקה וכן בשל הפשרה אליה הגיעה הוועדה, בדבר מינוי ארבעה שופטים לעליון. המאבק על בחירת נציגי הלשכה הצליח להפוך, כנהוג לאחרונה במקומותינו, ללא פחות מ'קרב נוסף על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית' ול'מאבק בין מגִני שלטון החוק לבין אלו הבאים לכלותו'. האמנם?

הועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטיו; שר המשפטים ושר נוסף שקובעת הממשלה; שני חברי כנסת שבוחרת הכנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין שבוחרת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שהיא אחד המוסדות הפנימיים של הלשכה.

אופן הבחירה של נציגי הלשכה הוסדר עד כה באמצעות כללים פנימיים שנקבעו על ידי המועצה הארצית עצמה, לפיהם נבחרו לנציגים מי שזכו לרוב קולותיהם של חבריה. עם זאת, התקיים לאורך השנים מנהג לא כתוב, ג'נטלמני, לפיו בחרה המועצה, נציג אחד מטעמן של סיעות הקואליציה בלשכה, ונציג אחר – של האופוזיציה. המנהג הזה לא קויים בבחירות האחרונות, מאחר שבמועצה יש רוב דווקא לאופוזיציה, ובינה לבין הקואליציה המחזיקה בראשות הלשכה קיים קרע חריף ועוינות נוראה. אי-כיבוד המסורת הוביל לכך שהאופוזיציה מימשה את סמכותה וכוחה במועצה כדי לבחור כשני נציגים – מועמדים מטעמה.

הצעת החוק שעמדה במוקד הסערה, ביקשה לתקן את חוק לשכת עורכי הדין על ידי קביעת מנגנון בחירה חדש של נציגי הלשכה לועדה לבחירת שופטים, שונה מהכללים על פיהם פעלו עד כה, אשר יביא לביטול רטרואקטיבי של הנציגים האחרונים שנבחרו ויאפשר לקואליציית המועצה הנוכחית למנות לפחות נציג אחד מטעמה לועדה.

מהלך החקיקה נעצר – בצדק – באיבו, מאחר והיה פגום מבחינה משפטית, שכן היתה בו התערבות מוגזמת של הכנסת באוטונומיה המתחייבת של לשכת עורכי הדין, התערבות שהתבטאה אף בשינוי בוטה של תוצאות בחירות חוקיות שנעשו בה. המהלך היה שגוי גם מבחינה פוליטית ותדמיתית, משום שהאופן המגושם שבו נעשה, שירת בדיוק את טענותיהם של מתנגדיהם.

מאידך, זעקות השבר ביחס ל'איום הקיומי' על הדמוקרטיה הישראלית היו מוגזמות לא פחות, כמו גם התיוג האוטומטי והבלתי ראוי של מי שהיה אמור להיות נציג הקואליציה במועצה כ'ימני', וכך גם התיוג המשתמע של שופטי בית המשפט העליון כ'שמאלנים' שעומדים בפרץ 'כנגד מחנה הימין'.

כך או כך יוצא, שאמנם לא נעשתה כאן שום 'הצלה' של הדמוקרטיה בישראל, אבל הפוליטיקה הקטנה שבה ועשתה לעצמה שירות רע. עוד סיבוב של עימות בין כנסת ישראל לבית המשפט העליון הסתיים בנסיגה של אמון הציבור בשני המוסדות האלה.

פורסם 8.1.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: