לעם ישראל דרוש מנהיג

רבקה סנה

כניסתו של יאיר לפיד לזירה הפוליטית מעלה שוב את השאלה – מי היינו רוצים כמנהיג?

התשובה לשאלה קשה במיוחד בחברה שלנו, בה כל אחד בטוח שהוא חכם ויודע. ספק אם אנו מוכנים בכלל לקבל מנהיג – ואין זה משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הוא בא.

הויכוחים הסוערים שהופיעו בעד ונגד לפיד מחדדים את השאלה. המאמרים הרבים שצידדו באיש או יצאו נגדו, נטו בין שתי נקודות קיצון של הערכה עמוקה מול קנאה חולנית.

לפיד מהווה אנטיתזה לצעירים שמבקשים לעלות בסולם הפוליטי, אך לא זכו לבסיס כלכלי וחברתי תומך כמו שלו. הקנאה בו גורמת לאנשי תקשורת ללגלג על "הנסיך", ואולי גם על ההיזקקות שלו לעצת החברים של אבא.

מתוך קלחת הטיעונים ישנו טיעון אחד של אמת. מנהיג אמיתי צריך להיות זה שלא ירד ישירות מהאולימפוס או מבית פרעה כדי להנהיג את העם, אלא אדם שהיה שנים במדבר ורעה את הצאן, שידע חיי בדידות לפני שהיה איש רעים להתרועע.

לא הכרחי שכל מנהיג יעבור חוויות סבל על גופו, אבל מי שלא עבר מצוקה ולא הכיר אותה מקרוב – לא חושל באש שמצמיחה מנהיגים. מנהיגים באי-ארמונות יכולים, אולי, לקום בעמים אחרים – אך לא אצלנו.

אנחנו זקוקים למנהיג עם שאר רוח שניצרב בכור של מאבקים ולמד להכיר אותם על בשרו; שהתורה והחזון שלו לא באו ממגדל השן בו היה ספון. אנחנו זקוקים למנהיג שלא די בכך שיידע להופיע בפני 'פרעונים' בטלוויזיה, אלא שבחזהו בוערת אש הסנה, שבוער בו הצורך הנואש והעמוק להציל את עמו, שיהיה מוכן לסכן את חייו במאבק.

כמו משה שהרג את המצרי שפגע באחיו הישראלי, משה האיש שלא הלך להתייעץ עם הקרובים לו אם לחזור למצרים אלא חזר כי לא הייתה לו ברירה, שידע מה טוב לעמו אוהב הבצלים והשומים והוביל אותו למדבר ולהר סיני והוריד להם את לוחות הברית –זה הוא המנהיג לו אנחנו זקוקים.

האם יש סיכוי למנהיג כזה? מנהיג שיוכל לאחות את השסעים שהולכים וגוברים והופכים אותנו לחבורה של עדות שונות? מנהיג שיהפוך אותנו לעם אחד בכוח חזון שיהיה לו ובבעירה שבעצמותיו, לא רק בשעת סכנת חיים ובעת מלחמה?

במציאות הפוליטית שמוכרת לנו עד זרא, קשה להאמין שיימצא אדם כזה. אדם שיהיה מרוכז בטובתו של עם ישראל, שיידע לבקש את שלומו של העם, שיש לו דרך חזון סוחפת והוא מוכן להיאבק למענה. אולי-אולי המנהיג עליו אנחנו חולמים קיים אי-שם באיזו עיירה, בצפון או בדרום? אולי יקרה לנו נס והוא ייגדל ויעלה מבין חרכי המציאות הפוליטית השדופה. אסור לאבד תקווה.

פורסם 17.1.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: