תורכיה ומדינות האיחוד – יחסי אהבה-שנאה

ד"ר אפרת אביב, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באונ' בר אילן 

אמש אושר בפרלמנט הצרפתי החוק שמטיל קנס בסך 57 אלף דולר ועונש מאסר על מי שיכחיש את רצח העם הארמני. החוק מעורר זעם רב בתורכיה ובקרב קהילות תורכיות באירופה. רק בפריס התקבצו כ-40 אלף תורכים כדי למחות נגד החוק.

לתגובות הנסערות מצטרפת גם אזירבייג'אן, שקשריה ההיסטוריים עם תורכיה עונים למוטו: 'שתי מדינות – עם אחד'. זו גם השהתה את תמיכתה בצרפת כמגשרת בינה לבין ארמניה בסכסוך על חבל נגורנו-קאראבאך.

בדומה ליחסי תורכיה-ישראל, הוחזר השגריר התורכי בצרפת לארצו ואף התקבל על ידי נשיא תורכיה בכבודו ובעצמו. מסתמן כי היחסים הדיפלומטיים יירדו לדרגה הנמוכה ביותר. למרות זאת, בשל חברותה של תורכיה בארגון הסחר העולמי, בשל מועמדותה לכניסה לאיחוד האירופי וחברותן של שתי המדינות בנאט"ו, ספק אם תוכל תורכיה לבצע את כל הסנקציות שהיא מכריזה עליהן.

בצרפת מנסים להרגיע את העניינים. סרקוזי כתב לארדוהאן שצרפת שאישור החוק אינו מתייחס למדינה מסוימת; שר החוץ ז'ופה מבקש מאנקרה לנהוג באיפוק וחלק מסיעות האופוזיציה כבר מגנות את האישור. החשש הגדול הוא 'לדחוק' את תורכיה ממערב למזרח.

תורכיה, שזוכה להרבה כבוד במדינות ערב, רואה עצמה כמבטאת מודל של אסלאם דמוקרטי עבור החברות הערביות הנבנות. זה זמן שהיא מאבדת את סבלנותה מול היסוסי אירופה לקבלה לאיחוד. לכאורה, אין צעד חזק יותר מלהכיר בעקב אכילס של התורכים, הנושא הארמני, כדי לגרום להם להפנות עורף לאירופה.

אבל הדברים אינם כה פשוטים. ראשית, מדובר באירוע נקודתי מול צרפת: גם התבטאויותיו של ארדוהאן עוסקות הרבה בטבח הצרפתי באלג'יראים בשנות ה-50 וה-60, ולאו דווקא ב'עוונותיה ההיסטוריים' של אירופה ככלל. הצרפתים – כמו גם הגרמנים – נתפשים בתורכיה בתור 'האויב של תורכיה באיחוד', דהיינו המדינה שמכשילה שוב ושוב את מאמציה. מעבר לכך, עשרים מדינות, רובן אירופיות, כבר הכירו בטבח ועדיין הדבר לא הביא לפניית עורף מוחלטת מול אירופה. קשה לצפות כיצד יכולה תורכיה להתנתק מאירופה, כשעדיין מרבית הייצוא שלה מכוון לעבר היבשת.

בנושא האיראני יש לציין, כי בפגישתו של שר החוץ דאווטולו עם נשיא איראן הגיעו השניים להסכמים כלכליים לפיהם הסחר בין השתיים יעמוד על 30 מיליארד דולר (!) עד 2015. למרות זאת, התורכים טוענים שהם ייתמכו באמברגו על איראן אם תהיה זו החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, אך ינסו לקבל ויתורים בשל התלות התורכית בגז האיראני.

ייתכן שאם יכלה תורכיה לוותר על קשריה עם המערב – היתה עושה זאת, אך הן מצד תפישתה העצמית כמודל לעולם הערבי והן מהצדדים הכלכליים והפוליטיים, היא אינה יכולה להרשות זאת. לכן, כמו תמיד, היא תזגזג לטובת האינטרסים שלה ותנצל את חששו של המערב, שאכן עליו להיות זהיר.

יחד עם זאת, המקרה הצרפתי מעיד על דפוסי התנהגותה של ממשלת ה-AKP, ומוכיח כי גם אם התגובה ממוקדת בצרפת, הסגנון הפוליטי ודרך ההתבטאות חוזרים על עצמם. למשמע האמירות החריפות מצד הפוליטיקאים התורכים, כמו גם מצד החברה התורכית, ישראל יכולה להרגיש שהיא לא לבד.

פורסם 25.1.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: