חופש דת במזרח התיכון – רק בישראל

מאמר מערכת

היום מציין העולם שנה לתחילת נפילת שלטונו של חוסני מובארכ. הנה כמה נתונים רלוונטיים לתאריך הזה, שדעת הקהל הישראלית – ועל אחת כמה וכמה הבינלאומית – איננה ערה להם.

ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה בה גדל שיעור האוכלוסיה הנוצרית בחצי המאה האחרונה. מאז קום המדינה מספר הנוצרים בישראל גדל פי 2.7, זאת לעומת מגמות הפוכות במדינות השכנות.

ב-1950 היו 15% מהתושבים הערבים ביהודה ושומרון נוצרים. היום, תחת שליטת הרשות הפלשתינית, שיעורם עומד על שני אחוז. ב-19 השנים בהן שלטה ירדן במזרח ירושלים פחת מספר הנוצרים בה מ-25 ל-13 אלף. במצרים, עירק, לבנון, לוב ומרוקו חלה בריחה המונית של נוצרים במשך השנים בשל תנאי חיים בלתי נסבלים. מאז 1987 עזבו 80% מהנוצרים העירקים את ארצם. ההערכה היא שמאה אלף נוצרים ברחו ממצרים מאז נפילת שלטונו של מובארכ.

ברבות ממדינות ערב, נוצרים הוצאו להורג על ידי קיצונים מוסלמים בשל אמונתם וכתוצאה מחוסר מעש של הממשלות. במצרים יש אירועי אלימות קבועים נגד הנוצרים הקופטים ומוסדותיהם. כך גם בלבנון נגד המרונים ובעיראק נגד הנוצרים באשר הם. איראן עוצרת, חוקרת והורגת נוצרים על בסיס קבוע.

למעשה, ישראל היא המדינה הבטוחה היחידה עבור נוצרים במזרח התיכון. התובנה הזו עדיין לא מתיישבת עם הדימוי שיוצרת התקשורת לישראל, אבל דווקא מנהיגים נוצרים בעולם הערבי היו הראשונים לעמוד עליה. למשל הכומר הראשי של בגדד שאמר "זו עובדה שהמקום הבטוח היחיד לנוצרים במזרח התיכון הוא ישראל".

בישראל מתקיים, כמובן, חופש דת מלא למי שאינם יהודים. זה לא המצב אצל רבות משכנותינו. בערב הסעודית, למשל, קובע החוק כי אזרח לא יכול להיות לא-מוסלמי. הנוצרים והמוסלמים בישראל נהנים מזכויות שוות לאלו של היהודים ורק פטורים מהחובה לשרת בצה"ל. שיעור האבטלה בקרב נוצרים בישראל נמוך מזה של כלל האוכלוסיה.

נתונים אלה מתארים רק היבט ערכי אחד שבו ישראל עולה עשרות מונים על שכנותיה. למרות זאת, הן הציבור בארץ והן זה שבעולם, לא נחשף לפרטים החיוביים האלה. התקשורת המקומית עוסקת שעות נוספות בתיאור הרע והשלילה שיש בארץ ומצניעה – שלא לומר מעלימה – נקודות זכות מהותיות להבנת מצבה המיוחד של ישראל והיתרונות הכבירים שניחנה בהם. התקשורת הזרה, כנהוג בכל מקום, נשענת על זו המקומית בבואה לתאר את המציאות בישראל. כשהכותבים היהודים מתארים את עולמם שלהם כרע ופסול, אין פלא שאחרים מציירים אותו באותו אופן.

המציאות שונה מהותית מזו המדווחת לאזרחים. ישראל כורתת בריתות עם שכנים – יוון, בולגריה, קפריסין, ועוד – מפתחת תשתיות ומקבלת החלטות היסטוריות, כגון הנחת קו רכבת לאילת. במונחי התקשורת המקומית – מדובר בזוטות. מיטב הריפורטרים של ישראל מתעוררים לחיים וצוללים בשיא עוצמתם לרכילות זולה על תוכן מסרונים שקרא או לא קרא פקיד בכיר. על תיאור המציאות כהווייתה הם מוותרים ולא נותנים לעובדות לקלקל להם סיפור טוב. העם בישראל, שבוי בידי כתַביו, ואפילו לא יודע עד כמה.

אריאל כהנא

26.1.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: