העולם שייך לחזקים

פרופ' איל זיסר, ראש מרכז דיין ללימודי המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת ת"א

 

כבר שנה טובח המשטר הסורי בבני עמו וידו עוד נטויה. מאז פרצה ההתקוממות בסוריה במרץ 2011 נהרגו במדינה למעלה מ-7,000 אזרחים, אבל ההרג הנרחב ובלא כל הבחנה של כוחות הביטחון והצבא הסורי ומותם של עשרות מידי יום, אינו מרתיע את המפגינים מלצאת לרחובות בהמוניהם. זאת ועוד: האש שפרצה בסוריה, בתחילה באזורי הכפר והפריפריה, הולכת ומתפשטת לכל רחבי המדינה והגיעה כבר עד לפאתי הערים הגדולות.

בניגוד לימיו של חאפז אל-אסד, אביו של בשאר, אשר הרג במחשכים עשרות אלפים מבני עמו במהלך דיכוי ההתקוממות בעיר חמה בפברואר 1982, הרי שההרג בסוריה כיום הוא גלוי לכל. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת למפגינים לצלם בטלפונים ניידים את הירי באזרחים, את הפגזת שכונות המגורים בעריה של סוריה, ואת גופות הקורבנות – חלקם נשים וילדים. בתוך שניות, מוצאות התמונות את דרכן לאתרי האינטרנט השונים ולערוצי הטלוויזיה.

מי שציפה שתמונות הזוועה שמגיעות מסוריה יזעזעו את מצפון העולם או יוציאו את הקהילייה הבינלאומית משלוותה – טעה, ובגדול. מדינות ערב ומדינות המערב גינו אמנם בחריפות את טבח האזרחים בסוריה, אבל אף אחת מהן אינה שוקלת, בינתיים, התערבות צבאית שתביא את הטרגדיה הסורית לסיומה. בכל מקרה, נוכח מטרית הווטו שמעניקות רוסיה וסין למשטרו של בשאר אל-אסד, אין מועצת הביטחון מסוגלת לקבל אפילו הצעת החלטה שמגנה את המשטר הסורי, שלא לדבר על החלטה שמעניקה אור ירוק להתערבות בינלאומית בנעשה במדינה.

בלוב, התערבה ברית נאט"ו, והביאה להפלת משטרו של מועמד קדאפי. אבל סוריה איננה לוב. בסוריה אין נפט בכמות מספקת או משאבי טבע אחרים שהופכים התערבות צבאית בה לכדאית. לבד מכך, בניגוד למקרה הלובי, הרי שבסוריה רחוק עדיין משטרו של בשאר אל-אסד מקריסה. המשטר נהנה עדיין מתמיכתם של חלקים מן האוכלוסייה ובראשם בני עדתו של בשאר, העלווים. מה שחשוב יותר הוא שאסד נהנה עדיין מתמיכתו של הצבא.

במצב כזה, אין פלא שהעולם נזהר מלהתערב צבאית בסוריה. הצבא הסורי עשוי להשיב מלחמה שערה, ומדובר בצבא חזק ובעל עוצמה. לבד מכך, מדינות העולם חוששות מלהישאב לביצה טובענית דוגמת עיראק או אפגניסטן, ולמצוא עצמן מעורבות במלחמת עדות עקובה מדם בלא מנצח ובלא הכרעה. יש להניח אפוא, כי העולם יניח למאבק בסוריה להימשך עד שהמשטר הסורי ייחלש ויקרוס, או לחילופין עד שהמרד ידוכא במחיר של עוד אלפי הרוגים. לכל היותר ימשיכו מדינות המערב לסייע בכסף ובנשק למתקוממים בסוריה, במטרה לגרום למשטר הסורי להוסיף ולדמם עד לנפילתו.

אם יתברר כי ידם של המתקוממים בסוריה על העליונה, יש להניח כי סיוע כספי ואף צבאי יחל לזרום אליהם באחת;  אבל אם תהיה ידו של בשאר על העליונה, יש להניח כי בתוך חודשים בודדים ישכח העולם את מראות הזוועה מסוריה ויאמץ לחיקו את הנשיא הסורי כמנהיג דגול שיכול – כאביו בשעתו – לאתגרים שבפניהם ניצב. העולם הוא עם החזקים ועוד יותר מכך – עם המנצחים.

פורסם 16.2.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: