המשחק המכוער של אמריקה

מאמר מערכת

משהו רע קורה ליחסי ישראל-ארה"ב. דווקא בימים אלה, כשמדינת היהודים ניצבת בפני אחד האיומים הקשים בתולדותיה, אמריקה הגדולה מתנערת מאחריות ומנהלת מול בת בריתה משחק מכוער.

כדי להבין במה דברים אמורים, כדאי להזכיר ולו חלק מההתבטאויות של בכירי הממשל האמריקני בשבועות האחרונים. ראש המטות המשולבים מרטין דמפסי הצהיר בטלוויזיה כי תקיפה ישראלית באיראן "לא תשיג את המטרות ארוכות הטווח, תערער את היציבות [ותהיה] צעד בלתי שקול". הוא גם מעדכן כי "לא הייתי אומר שהצלחנו לשכנע אותם שדעתנו היא הנכונה או שהם פועלים בשיקול דעת שגוי".

ראש המודיעין האמריקני ג'יימס קלאפר מדווח בפומבי בסנאט אודות מה שידוע לו על ההחלטה הכמוסה ביותר של ישראל. קלאפר, על פי עדותו, אינו מאמין ש"ישראל קיבלה החלטה לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים". הדברן הגדול ביותר הוא שר ההגנה, ליאון פאנטה, שאומר ל'וושינגטון פוסט' מתי תתקוף ישראל באיראן ("חלון ההזדמנויות של ישראל לתקוף באיראן ייפתח בין אפריל ליוני") וכמובן הנשיא אובמה עצמו, שבראיון טלוויזיה משתף את העולם בידוע לו ואומר "אני לא חושב שישראל קיבלה החלטה לגבי מה שהיא צריכה לעשות".

לפטפוטים הגלויים מצטרפות שפע הדלפות. עיתונים רציניים וסוכנויות ידיעות מהימנות יודעים לספר על תכני שיחות סודיות בין אובמה לנתניהו. על פי הפקידים יודעי הסוד, נתניהו השתכנע לתת צ'אנס לסנקציות (כלומר: 'איראנים הסכיתו – אין תקיפה בזמן הקרוב') וגם שאמריקה יישמה את כל הסנקציות שישראל ביקשה (משמע: 'ביבי, תפסיק להתבכיין, עשינו כל מה שביקשת, שב בשקט ואל תפריע').

מי שמכיר את תרבות אי-ההדלפות הנהוגה באמריקה, יודע שאין כאן מקרה. יד אחת עומדת מאחורי הפטפטת הגלויה והסמויה, ומטרתה לסכל תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים.

אובמה לא רוצה תקיפה. היא לא 'באה לו טוב' עכשיו. אובמה רוצה שקט וצמיחה כלכלית. מלחמה יכולה להעלות את מחירי הנפט, לזעזע את הכלכלה המתאוששת ולשבש את תוכניותיו להיבחר מחדש בסתיו. נכון שאמריקה וגם הוא עצמו נשבעו אמונים לישראל, אבל קיום ההבטחות האלו בעת הקריטית הזו, נמצא אצלו במקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. 'קודם נצלח את הבחירות', אומר לעצמו הנשיא, 'אחר כך נטפל באיראן'. על כן הוא ואנשיו החליטו לדבר בפומבי על מהלכיה האפשריים של ישראל, כדי לחשוף את כוונותיה ולשבש אותן.

את הדברים הללו לא יכולה לומר אישיות ישראלית רשמית, שכן, אם תעשה זאת, ייוודע לעולם שאמריקה איננה מגנה על ישראל במידה הנדרשת. בנוסף, אמירות כאלו יתפרשו כתפיסת צד והתערבות במערכת הבחירות המתנהלת בארה"ב וגם כניסיון ישראלי לאנוס את אמריקה למלחמה שאיננה רוצה בה – קולות שכבר נשמעים שם. לכן, גם אם נתניהו ושריו חושבים כך, אין זה ביכולתם לדבר.

בוועידת איפא"ק לפני שנתיים נתניהו נתן להבין עד כמה אינו סומך על אובמה. הוא אמר שאפילו מנהיגים היסטוריים דגולים כמו צ'רצ'יל ורוזוולט עצרו את המפלצת הנאצית, "אך איחרו להציל את ששת המיליונים של בני עמנו". על אחת כמה וכמה לשיטתו, כשמדובר במנהיגים לא דגולים שאינו מעריץ.

אשר לאובמה, לגיטימי וסביר שמשיקולים השמורים עמו, יימנע מפעולות חריפות יותר מול האיראנים. אולם הניסיון שלו ושל אנשיו לחבל במהלכי ישראל באמצעות התבטאויות והדלפות, הוא בגדר מעשה הפקרה ברגע האמת. כל שנותר לקוות הוא שידידי ישראל במפלגה הדמוקרטית – היחידים שיכולים להתבטא בלי להיות מואשמים במניעים זרים – ירימו את קולם בסוגיה בהקדם האפשרי.

אריאל כהנא

20.2.12

מודעות פרסומת

One Comment to “המשחק המכוער של אמריקה”

  1. זה נשמע שהכותב הוא הבן של כהנא,, מאוד ימיני וחד צדדי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: