Archive for פברואר 22nd, 2012

פברואר 22, 2012

יעקב אילון וסינדרום ירושלים

מאמר מערכת

הדרישה לשדר מירושלים הייתה אחד מתנאי המכרז לקבלת הזיכיון לשידור. חברת חדשות 10 ידעה את זה והתחייבה לזה כאשר ניגשה למכרז לפני למעלה מעשור. היא זכתה במכרז תוך הסכמה שהיא מקימה בגבעתיים רק אולפנים זמניים כדי להתחיל לשדר מייד, ובמקביל בונה את אולפניה הקבועים בירושלים. מאז עברו עשר שנים והערוץ עדיין משדר בנחת מאולפניו הזמניים. לאורך כל השנים האלה המאמץ העיקרי שהוא עושה בעניין המעבר לירושלים, הוא להנפיק מדי פעם תירוצים חדשים ויצירתיים לשאלה מדוע לא עכשיו. רק בחודשים האחרונים כשהגיעו מים עד נפש בעניין חובות אחרים שהערוץ לא ממלא, הבינו שם שאתה לא יכול לבקש משוטר התנועה שיסתפק באזהרה ולא ירשום דו"ח על המהירות המופרזת, תוך כדי שבמקביל אתה גם נוהג בלי רישיון.

כיוון שכך מיהרו ושכרו אולפן קטן בירושלים, ובו יושבים מגיש החדשות עם עוד איש צוות אחד או שניים ומשדרים את החדשות, בעוד כל עשרות עובדי החדשות ומאות אנשי הערוץ עושים את עבודתם בשפלה כמימים ימימה, וטכנולוגיה פשוטה של אחיזת עיניים יוצרת על הקיר הקטן שמאחורי יעקב אילון בירושלים תמונת אשלייה של האולפן הגדול בגבעתיים ובו כתבים יחפזון ועורכים ומפיקים יתרוצצון כאילו כל זה נמצא בירושלים. לא קשה לדמיין באיזה לעג וצחוק היה רביב דרוקר חושף בחדשות 10 פעילות ישראבלופית שכזו אילו הייתה נעשית בידי איזשהו גוף שלטוני.

ההתנהלות הבלתי אפשרית הזו היא הסיבה הרשמית לפרישתו המתוקשרת של יעקב אילון. יכול להיות שזה רק תירוץ. אולי האמת היא, כמו שמנחשים כל הפרשנים, שאילון פורש מפני שיש לו הצעה אחרת מפתה יותר, ואולי הוא רק החליט לברוח בעוד מועד מהספינה הטובעת של הערוץ לפני שהנפילה תיקשר בשמו. גם אם כל זה נכון, יש מקרים שבהם התירוץ שנועד לכסות על האמת, מגלה איזו אמת עמוקה יותר.

והאמת היא שכל העשייה הזו, וכל החבורה הזו, לא מתחברת לירושלים. המחוקק שקבע מראש את הדרישה הזו לא התכוון רק לעניין הטכני, ולא ראה לנגד עיניו רק את התרומה הכלכלית הקטנה שיביא ערוץ טלוויזיה לפיתוחה של הבירה. המדינה מוציאה הרבה מאוד מכרזים אחרים ומעניקה זכיונות ומענקי עידוד לפרוייקטים ממינים שונים, ובדרך כלל לא מעמידה את ירושלים כתנאי סף. הדרישה לשדר טלוויזיה מירושלים דווקא, מקפלת בתוכה כוונה מהותית תרבותית ולאו דווקא כלכלית. זו דרישה הנוגעת לנשמה של השידור ולא לגוף.

לעשות תקשורת מודרנית ברוח ירושלים הוא אתגר לא קל. לא קל אבל חיוני וחשוב לנשמת האומה והמדינה, ולא כל קבוצה של אנשי מדיה מסוגלת להתמודד איתו. האמת היוצאת לאור השבוע היא שהמחוקק לא התכוון למסור את הזיכיון לערוץ נוסף לחבורה מהסוג של ערוץ 10 כפי שהוא. שום ישראבלוף של כאילו ירושלים, או תירוץ כלכלי של גבעתיים בינתיים, לא יכסה על כך לאורך זמן.

אגב, אנחנו – מקור ראשון- עושים את חלקנו הצנוע והחלוצי מול האתגר הזה, וכל המערכת שלנו כבר יושבת בירושלים בגופה ובנשמתה.

אורי אליצור

22.2.12

מודעות פרסומת
פברואר 22, 2012

מי המנצח במירוץ?

הרב שלמה אבינר הוא רבה של שכונה א' בבית אל וראש ישיבת 'עטרת ירושלים'

את מי עלינו להעריך כזכאי במירוץ למיליון? הנוכל להגדיר מהו האידיאל הגדול של האדם, שעליו לחתור אליו? זו שאלה כבדה, שהרמב"ם דן עליה בסיום ספרו 'מורה הנבוכים' על-פי הפסוק בירמיה: "כה אמר ד': אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו, ואל יתהלל עשיר בעושרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי".

ערכו של האדם אינו עולה בגלל היותו עשיר; לא משום שהוא מדורג גבוה בסולם סוציו-אקונומי. דירוג מסוג זה אינו מעיד מאומה על אישיותו של האדם. ייתכן אדם טוב, צדיק ונפלא והוא עני, וייתכן עשיר שאינו שווה כלום. הקריטריון הסוציו-אקונומי שבו אנו נוהגים לדרג – חסר משמעות.

הרכוש אינו מעיד על האדם, אלא קשור אליו בקשר משפטי שעלול להיפרם בדרכים שונות.

מידת הגבורה טובה יותר: היא אינה רכוש, אלא מאפיינת את האדם עצמו. היא לא 'שלו' אלא הוא עצמו. אך גם בזה לא יתהלל המתהלל. אם מדובר בגבורה גופנית – היא אינה מעלה לאדם באשר הוא אדם, אלא מעלה לאדם באשר הוא בעל-חיים. גבורת הגוף אינה אלא מעלה ביולוגית. הספורט האליטיסטי הייצוגי בעולם זהו הבל. אמנם ספורט לצורך חיזוק הגוף והבריאות – טוב הוא, אבל ספורט ייצוגי של עשרים ושניים אנשים הרצים מסביב לכדור אחד כאשר מאתיים-אלף מסתכלים עליהם – זהו הבל.

מפליא הוא שיצורים אינטליגנטים עסוקים בזה. כאשר יש גיבור אולימפי שהצליח בעשירית שנייה לרוץ מהר יותר מחברו, והוא חוזר עטור מדליות – זה הבל. אם אדם עשה חסד לחברו – אותו יש לעטר במדליות!

'ולא יתהלל החכם בחכמתו'. הרמב"ם מסביר שלמרות שחכמה היא דבר טוב, הדבר תלוי איזו חכמה. 'צלם א-לוהים' שבאדם הוא השכל, אך השאלה היא כיצד האדם משתמש בו – האם כדי לעשות את הטוב ולעבוד את ד', לפתח טכניקות ומיומנויות מדעיות, או שמא כדי להרע בתחבולות שונות. אחת החכמות היא להשתלב בצורה הרמונית בתוך החברה. על סוג זה מדבר הנביא – על החכמה התועלתנית איך להשתלב. על כך יוצא כל שבוע ספר באמריקה, כמו 'כיצד לרכוש ידידים' ו'איך להפוך לאדם מוצלח'. טוב להשתלב יפה בחברה, אלא שלא בזה יתהלל האדם, כי זה עדיין מהלך תועלתני. יש לעשות את הטוב כי הוא טוב, ולא כי הוא מועיל.

במה יתהלל האדם? ידיעת ד' נראית מין אידיאל נשגב שרק יחידי-יחידים יכולים לעסוק בו. אבל הפסוק לא מסתיים ב"השכל וידע אותי", אלא ממשיך: "כי אני ד' עֹשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאֻם ד'". אין מדובר בהבנות מופשטות על ד', כגון שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אלא שהוא עושה חסד משפט וצדקה בארץ.

אם הינך יודע את ד', אתה בעצמך תעשה חסד משפט וצדקה בארץ. לא מדובר כאן בדעת ד' במובן של ידיעות מופשטות עליונות – שגם היא חשובה – אלא בידיעה שד' עושה חסד משפט וצדקה, בהליכה בדרכיו שהיא דרך הפתוחה לכל נפש. בזה יתהלל המתהלל, זהו המנצח האמיתי במירוץ החיים.

 22.2.12

פברואר 22, 2012

ה'גלות' היא מדינת ישראל האמיתית

מירב כהן, חברת מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת "התעוררות בירושלים"

כמה עצוב היה לקרוא אמש על הצהרתו של מר טלוויזיה המודרני, יעקב איילון על פרישתו מערוץ 10 עקב “הגלות” אליה הוגלה, בעקבות ההתעקשות, או כלשונו של איילון "הפלפולים הרגולטוריים שהביאו ל'פתרון' הקלוקל הזה", שחברת החדשות של ערוץ 10 תפעל מירושלים.

אולי איילון התכוון לסוג של "גלות טכנית", בה צוות החדשות נמצא בתל אביב, הרחק ממנו ומהאולפן, דבר שמקשה על ההתנהלות המקצועית שלו, אבל אני מרגישה שיש ב"גלות" אמירה קצת יותר עמוקה וקשה.

בשביל רבים החיים ב"מדינת תל אביב", כל מה שקורה מחוץ לאזור החיוג 03 הוא כבר "גלות", והרי גלות אחת של אלפיים שנה הספיקה לנו. ה"גלות" הזו היא בירושלים. היא בבאר שבע, בקרית גת, בצפת, בירוחם ובבית שאן. היא בכל מקום שלא נמצא מרחק הליכה משדרות רוטשילד, בכל מקום בו אנשים נאבקים על קיומם היומיומי, בכל מקום בו עיריות קורסות ותלויות במענקי איזון וועדות קרואות על מנת להתקיים. "הגלות" הזו היא מדינת ישראל האמיתית.

האם יעקב איילון באמת לא מצליח להבין מדוע חשוב שגופים ציבוריים במהותם כמו ערוץ 10  יישבו בירושלים וייצרו בה עוד מקומות עבודה, כדי שתישאר אוכלוסייה יצרנית בעיר, כדי שעיר הבירה שלנו תשרוד מבחינה כלכלית וחברתית, כדי שמקומות העבודה הנחשבים לא יתרכזו רק בתל אביב? בדבריו על "הגלות”, איילון בעצם מסגיר את מה שכולנו יודעים כבר שנים, רק שלא נעים לנו להודות בכך: בעיני גופי התקשורת, הממשלה והאליטה החברתית-כלכלית של ישראל ירושלים היא "גלות" והפריפריה היא בכלל "מעבר להרי החושך”.

אגב, "הגלות" של איילון בכלל לא אמורה הייתה להיות כי חברת החדשות כולה אמורה לעבור לירושלים עפ"י הכתוב בחוק, אבל הנהלת ערוץ 10 מצפצפת על החוק הזה כבר שנים רבות. כוונת המחוקק, אם זה לא ברור, לא הייתה שיעקב איילון יישב עם עצמו בחדר קטן בירושלים מול מצלמה בזמן שכל שאר הצוות נמצא בתל אביב- זה פשוט יישום ציני של החוק. הכוונה הייתה שכל המערכת תעבור איתו, וכך יווצרו מקומות עבודה חדשים בעיר הבירה: שגם הירושלמים יזכו לכתוב תחקיר למר איילון, לאפר אותו, לשבת לצידו באולפן או להגיש לו קפה. אבל הנהלת החברה וועד העובדים ממשיכים להיאחז בקרנות המזבח של בתי הקפה של תל אביב ולמנוע את המעבר.

המצב בממשלת ישראל הוא לא טוב יותר. אומנם אחרי שנים של עיכובים הממשלה סוף סוף מקדמת מהלך אסטרטגי של מעבר בסיסי צה"ל על עשרות אלפי מקומות העבודה שהם אמורים לייצר, "מעבר להרי החושך", לנגב, אבל בכל הקשור לירושלים המצב פשוט מביש.

לצד הצהרות פומפוזיות וריקות מתוכן המתרכזות בעיקר סביב יום ירושלים, ש"חייבים לחזק את בירת ישראל המאוחדת", בסופו של דבר הסנדלר הולך יחף- על פי חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, והחלטת ממשלה משנת 2007, כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים צריכים לשבת בירושלים, המרכז השלטוני של ישראל. אבל מה, כיום יושבים אלפי עובדים בעשרות משרדים וגופים נוספים באזור חיוג 03, בניגוד לחוק ולהחלטת הממשלה. גם כאן, נצמדים כולם לכסאותיהם בבתי הקפה. שרת התרבות לימוד לבנת? הצחקתם אותה, היא ומשרדה יושבים בתל אביב. השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום? איזה נגב ואיזה גליל, רק מרכז תל אביב . מגדיל ועושה ראש הממשלה נתניהו ופותח בימים אלה שתי יחידות חדשות, שעוד אין להן ועד עובדים ושלל תירוצים, במשרד ראש הממשלה- היחידה הלאומית לפיתוח תחליפי נפט ומטה הסייבר. ניחשתם כבר איפה הן מוקמות? נכון, מרחק הליכה משדרות רוטשילד. הרי מי רוצה לעבוד "בגלות"?

הדג מסריח מהראש. הגיע הזמן שממשלת ישראל וכנסת ישראל יתחילו סוף סוף להפוך את "הגלות" לישראל, את הפריפריה למרכז, ואת בירת ישראל על הנייר למרכז שלטוני אמיתי. בשביל זה צריך להפוך סיסמאות למעשים, ולקדם כמהלך אסטרטגי לחיזוק ירושלים את מעבר כלל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים אליה, כולל חדשות ערוץ 10. כנציגה גאה של "הגלות" אני מבטיחה שאנחנו "הגולים" נקבל אותם בזרועות פתוחות.