מי המנצח במירוץ?

הרב שלמה אבינר הוא רבה של שכונה א' בבית אל וראש ישיבת 'עטרת ירושלים'

את מי עלינו להעריך כזכאי במירוץ למיליון? הנוכל להגדיר מהו האידיאל הגדול של האדם, שעליו לחתור אליו? זו שאלה כבדה, שהרמב"ם דן עליה בסיום ספרו 'מורה הנבוכים' על-פי הפסוק בירמיה: "כה אמר ד': אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו, ואל יתהלל עשיר בעושרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השְׂכֵּל וְיָדֹעַ אותי".

ערכו של האדם אינו עולה בגלל היותו עשיר; לא משום שהוא מדורג גבוה בסולם סוציו-אקונומי. דירוג מסוג זה אינו מעיד מאומה על אישיותו של האדם. ייתכן אדם טוב, צדיק ונפלא והוא עני, וייתכן עשיר שאינו שווה כלום. הקריטריון הסוציו-אקונומי שבו אנו נוהגים לדרג – חסר משמעות.

הרכוש אינו מעיד על האדם, אלא קשור אליו בקשר משפטי שעלול להיפרם בדרכים שונות.

מידת הגבורה טובה יותר: היא אינה רכוש, אלא מאפיינת את האדם עצמו. היא לא 'שלו' אלא הוא עצמו. אך גם בזה לא יתהלל המתהלל. אם מדובר בגבורה גופנית – היא אינה מעלה לאדם באשר הוא אדם, אלא מעלה לאדם באשר הוא בעל-חיים. גבורת הגוף אינה אלא מעלה ביולוגית. הספורט האליטיסטי הייצוגי בעולם זהו הבל. אמנם ספורט לצורך חיזוק הגוף והבריאות – טוב הוא, אבל ספורט ייצוגי של עשרים ושניים אנשים הרצים מסביב לכדור אחד כאשר מאתיים-אלף מסתכלים עליהם – זהו הבל.

מפליא הוא שיצורים אינטליגנטים עסוקים בזה. כאשר יש גיבור אולימפי שהצליח בעשירית שנייה לרוץ מהר יותר מחברו, והוא חוזר עטור מדליות – זה הבל. אם אדם עשה חסד לחברו – אותו יש לעטר במדליות!

'ולא יתהלל החכם בחכמתו'. הרמב"ם מסביר שלמרות שחכמה היא דבר טוב, הדבר תלוי איזו חכמה. 'צלם א-לוהים' שבאדם הוא השכל, אך השאלה היא כיצד האדם משתמש בו – האם כדי לעשות את הטוב ולעבוד את ד', לפתח טכניקות ומיומנויות מדעיות, או שמא כדי להרע בתחבולות שונות. אחת החכמות היא להשתלב בצורה הרמונית בתוך החברה. על סוג זה מדבר הנביא – על החכמה התועלתנית איך להשתלב. על כך יוצא כל שבוע ספר באמריקה, כמו 'כיצד לרכוש ידידים' ו'איך להפוך לאדם מוצלח'. טוב להשתלב יפה בחברה, אלא שלא בזה יתהלל האדם, כי זה עדיין מהלך תועלתני. יש לעשות את הטוב כי הוא טוב, ולא כי הוא מועיל.

במה יתהלל האדם? ידיעת ד' נראית מין אידיאל נשגב שרק יחידי-יחידים יכולים לעסוק בו. אבל הפסוק לא מסתיים ב"השכל וידע אותי", אלא ממשיך: "כי אני ד' עֹשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאֻם ד'". אין מדובר בהבנות מופשטות על ד', כגון שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף, אלא שהוא עושה חסד משפט וצדקה בארץ.

אם הינך יודע את ד', אתה בעצמך תעשה חסד משפט וצדקה בארץ. לא מדובר כאן בדעת ד' במובן של ידיעות מופשטות עליונות – שגם היא חשובה – אלא בידיעה שד' עושה חסד משפט וצדקה, בהליכה בדרכיו שהיא דרך הפתוחה לכל נפש. בזה יתהלל המתהלל, זהו המנצח האמיתי במירוץ החיים.

 22.2.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: