הדרך לשוויון: שיטת התגמולים

פרופ' רפי ישראלי' חוקר אסלאם באוניברסיטה העברית

 המהפכה הצרפתית הרימה תרומתה לעולמנו בכך שחיסלה את זכויות היתר של אצילים ושאר מיוחסים והדיחה מכסאו את המעמד העליון שזכה בכל הזכויות והיתרונות, צבר כוח וממון, שלט בחברה, בכלכלה ובמערכות השלטון, אך לא הניף אצבע להענות לחובות הלאומיים, כגון תשלום מיסים ושרות לאומי. משהושווה מעמד המיוחסים לכלל בני התמותה, הועתק התהליך לכל המדינות המערביות הדמוקרטיות, זולת ישראל.

שני מגזרים בחברה הישראלית גזרו עליה אנומליה מזה 60 שנה ויותר. הראשון שבהם הוא העולם החרדי. להבדיל מיהודי התפוצות, שחויבו לשרת את האומות בהן ביקשו להתאזרח; בהיפוך לעולם היהודי שלחם בעוז תחת משה ויהושע; תחת מלחמת החשמונאים להשתחרר מכיבוש זר –  יודעים בני המגזר לדקלם את תביעות זכויותיהם. את חובותיהם – הס מלהזכיר.

 המגזר השני הנוהג כך הוא הפלשתינים אזרחי ישראל, שאנו מתעקשים לכנות 'ערביי ישראל', ואילו הם עומדים על זהותם כערבים פלשתינים. אף הם אינם מחסירים שום הזדמנות לתבוע מילוי מדוקדק של זכויותיהם כאזרחים, אך לא זו בלבד שלא יהינו להרים דבר לרווחתה ולביטחונה של המדינה, אלא שהם אף מתחברים ללא היסוס עם הגרועים שבאויביה.

נסיונות רבים מספור נעשו להפיס דעתן של שתי אוכלוסיות אלו, אשר מהוות במשולב קרוב לשליש האוכלוסיה ומשגרות לכנסת למעלה מעשרים וחמישה חכי"ם. אוכלוסיות אלו גם גדלות מהר יותר מן האחרות ואחוז הצעירים שבהן גדל במהירות, כלומר, העיוות הנוכחי עוד עתיד להתעצם.

התרופה איננה טמונה בחוקים חדשים שאין תוחלת להם ואין תקווה לאכיפתם, לא על החרדים ולא על הערבים. התשובה היחידה למצב היא הצבת תמריצים אשר יתגמלו את כל האזרחים המוכנים לעמוד בדרישות האזרחות, וישללו מן הסרבנים את התגמולים שאינם ראויים להם.

על חוק האזרחות לעבור תיקון. כל הילדים שילמדו במערכת חינוך הממלכתית בה תכני הלימודים ינופקו ע"י המדינה, שישרתו את המדינה בצבא או בשרות אחר, להיות זכאים בגיל 21 לאחר שירותם לקבלת אזרחות ללא מגבלות ועם כל הזכויות: לימודים גבוהים, ביטוח לאומי, עבודה בכל המערכות הציבוריות, הזכות לבחור ולהבחר, ביטוח בריאות וכיוצא באלה.

הסרבנים ייראו, ברבות הזמן, שזכויותיהם מצטמקות והולכות. הם יחנכו את ילדיהם כחפצם – אך על חשבונם. הם ימשיכו לדור בכפריהם ובשכונותיהם – אך לא יוכלו לסחוט עוד על ידי דרישות לתשלומים כדמי צירופם לקואליציות ממשלתיות.

על התמריצים להיות עצומים מכדי להתעלם מהם, ומחיר ההתעקשות כבד מכדי לשאת בו. כל זה – תוך מתן חופש בחירה אישי לכל פרט ופרט, בהתעלם מן ההתלהמות הקיבוצית שבכל מגזר. זו הדרך לשילוב מלא ואמיתי – מתוך בחירה.

23.2.12


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: