להשאיר את האופציה הצבאית

מאמר מערכת

הדו"ח החסוי בינתיים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קובע כי בשלושת החודשים האחרונים שילשה איראן, את קצב העשרת האורניום שלה. רוב הכמות המועשרת יוצרה במתקן פורדו. כמות הצנטריפוגות בנטנז גם היא גדלה מאוד. כמות האורניום המועשר ברמה של 20 אחוז, שבידי איראן כרגע, מספיקה ליותר מארבע פצצות אטום. כדי לייצר פצצת אטום תצטרך איראן לבצע העשרת אורניום ברמה של 90 אחוז.

משקיפים בינלאומיים מבחינים בנסיונות מעורפלים של האמריקנים ושל האיראנים להגיע למעין הסכמה ואולי אף הסכם ממש. המהלך העמום יכול להתפס אפילו כקונספירציה של שתי המדינות שמטרתן המשותפת למנוע תקיפה של ישראל נגד מתקני הגרעין השנה. מי שמנסה להוביל להסכמה הבינלאומית עם איראן זוהי רוסיה. הבעיה העיקרית היא, שאיראן רק שולחת מסרים מעורפלים וקצרים, ובפועל נוהגת בהתרסה כלפי משלחת הפקחים שהגיעה לאיראן. במקביל שחררה אתמול איראן עוד איום כלפי ישראל: ישראל תתמוטט אם היא תתקוף באיראן.

הסכם של האיראנים עם נציגי הקהילה הבינלאומית אמור לאפשר לאיראן להעשיר אורניום לצרכים שאינם צבאיים; ומנגד צריכה להיות ערובה חד משמעית שאיראן לא תלך לכיוון חימוש גרעיני. בתמורה לזה, הקהילה הבי"ל תסיר את הסנקציות.

כשרואים לאן הקהילה הבינלאומית חותרת מול איראן, נראה שהמצב הנוכחי איננו כל כך רע לישראל. אם יתנהל משא ומתן מהנוסח המוכר מהעבר, במקרה הטוב נצטרך לסמוך על כך שהאיראנים באמת לא יפרצו פתאום לעבר יכולת גרעינית צבאית. זה מצב שמדינה כמו ישראל תתקשה לבנות עליו את תכניותיה. מאידך, המצב של היום, כאשר ישראל מציבה איום צבאי אמין מכניס את איראן יותר ויותר לפינה; היא מבודדת יחסית; יש התארגנויות בינלאומיות מקיפות המנחיתות עליה סנקציות קשות ביותר שמערערות אותה. המצב הזה של לחץ הולך וגובר על איראן בצירוף בידודה הוא טוב לישראל.

ואולם, אחד הנימוקים של מתנגדי התקיפה הוא, שאיראן למעשה מתקדמת אל הנקודה מסביב, היא תבקש להתקדם ככל שתוכל אל נקודת הפריצה של היכולת הגרעינית, מבלי לבצע את הפריצה בפועל. אבל בינתיים, טוענים מתנגדי התקיפה, היא לא החליטה לרוץ לפצצה. החולשה של הטיעון הזה נגד תקיפה היא, שלא הגיוני מבחינת איראן לנקוט בדרך הזו. הרי בשביל מה לאיראן לספוג את כל העונשים הכרוכים בקו הפעולה הזה? לא ללכת לחימוש גרעיני אבל לחטוף סנקציות ולחץ בינלאומי כאילו אתה כן הולך לפצצה? אם הם כבר נענשים, מוטב מבחינתם שזה יהיה שווה להם. לכן ההגיון אומר שהם ימשיכו להתקדם עד לנקודה שהמרחק ממנה לניסוי גרעיני תהיה קצרה ביותר – אולי ימים, אולי כמה שבועות. ולקהילה הבינלאומית אין כרגע תשובה משכנעת לפיתוח הגרעיני האיראני.

 אמנון לורד

26.2.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: