ציונות של כתונת פסים

יצחק מאיר, איש משרד החוץ לשעבר. בתפקידו האחרון כיהן כשגריר ישראל בשוויץ

כדאי לזכור כי 'ציונות' משמעה אמונה כי קיומו של העם היהודי בעולם אינו מובטח בלי כינונה של מדינה יהודית בארץ ישראל. עומק השותפות באמונה הזו והמנות עם מקיימיה הלכה למעשה, אינם נמדדים רק בקביעת מקום בארץ ישראל. הם נמדדים גם בבניינה ובפיתוחה בכל תחומי העשייה והיצירה, בהגנה עליה, בטיפוחה כחברת מופת, בשילובה הכלכלי האקדמי התרבותי בקהיליית העמים והמדינות כשוות מעמד וזכויות, ובתחושה כי השותפות אינה שותפות על תנאי.

הציונות עצמה אינה מעלה על הדעת כי ציוני סוציאליסט ידרוש קבלת הסוציאליזם כתנאי לציוניותו של הקפיטליסט או להיפך. הציונות עצמה אינה מעלה על הדעת כי שמירת המצוות על פי ה'שולחן ערוך' הוא תנאי להשתייכותו הלגיטימית של אדם הרואה עצמו פטור מקיום מצוות. הציונות עצמה אינה מעלה על הדעת כי חילוני ציוני יפסול דתי ציוני, שחקלאי יפסול תעשיין, שפרופסור לביולוגיה המלמד על האבולוציה זכאי לשלול מרב שמלמד כי הקדוש ברוך הוא ברא את הבריות בששת ימי בראשית את הזכות להיות ציוני. זה כל כך פשוט שאי אפשר אלא לתמוה מדוע זה כל כך לא מובן מאליו.

מין רוח משונה שנושבת מגיאוגרפיה של איים אידיאולוגיים שעלו לאחרונה מן הים, מטלטלת את הארץ במשבים של 'ציונות על תנאי' המאיימת לעקור מן השורש את מה שהצמיחה הציונות ללא תנאי. הרוח החדשה אינה מסתפקת באהבת מולדת, היא מבקשת לנער את תושבי הארץ עד שיתוודו אם אהבת הארץ שלהם יונקת מן ההיסטוריה או מן האמונה הדתית; מן ההחלטה לעזוב את הגלויות או מפני שהאוהב נולד בה ואהבתו את מולדתו היא טבעית; מפני שהוא נלחם עליה או מפני שהוא נתחנך לראות בכל גבולותיה את ארץ חמדת אבותיו. לא כל האהבות שוות וכשרות. לא כולן, על פי טלטוליה של הרוח הזאת, הן אהבות טהורות.

סובב סובב הולך הרוח. היא אינה עוצרת בתפן. היא פוסחת על מעבדות מחקר. היא אינה מבדרת את הצמרות בחצרות המשפט. היא סעורה פתאום ועמודי מאמרי המערכת של עיתונים עפים בה תלושים וקרועים. מה קורה לה?

הגיאוגרפיה של האיים האידיאולוגים שעלו לאחרונה מן הים היא גיאוגרפיה של גלויות, כשכל אי ואי טען שהוא היבשת הקיומית האחת, הנכונה, המותרת, המבטיחה גאולה שלמה, וכל האיים האחרים אינם אלא שברי שברים שנפרדו מן האי הנכון.

סוף דבר – שקעו האיים אחד אחד. לא נוטרו לפליטה אלא מעטים מהם יצאו הציונים לבנות מדינה לכל שרידי האיים כולם, וכולם קיבלו על עצמם להישבע אמונים לציונות אחת בלי לבגוד בהשקפות העולם הכלליות בהם דבקו.

האמונה בציונות האחת הצילה את השקפות העולם המגוונות. ההתחברות של הכלל – בלי לעזוב את החברות בעולם הדעות הפרטיות השונות – קיימה גם את הכלל וגם את הפרט. הציונות ללא תנאי, שהייתה פונדק לכל הרוחות, הייתה לציונות של כתונת פסים מגוונת.

מה מוזר ומה מתמיה כי כתונת הפסים הנהדרת הזאת אינה יפה דיה בעיני מי שטוען לבכורה ציונית, ומי שלובשהּ נדרש לפשוט אותה כדי לעטות על גבו כתונת שאין בה כחול ולבן וכל צבעי הקשת, אלא כחול ולבן בלבד.

27.2.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: