צדק מעוכב

רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית בעמותת 'ידיד' 

ג'ני ברוכי, אם חד הורית מירושלים, רצתה ללמוד באוניברסיטה ולרכוש השכלה גבוה. היא ידעה שכך תוכל למצוא לעצמה משרה ראוייה ולגדל את בנותיה בכבוד. המדינה, שחושבת שכלי רכב הוא מותרות, חשבה שגם לימודים שיישברו את הצורך בחיים על קצבאות – הם דבר שלא יעלה על הדעת. ג'ני ביקשה את התערבותו של בג"צ. היא חיכתה עשר שנים עד ששופטי בית המשפט העליון פרסמו את פסיקתם. בפרק הזמן הזה היא הספיקה לסיים את התואר הראשון שלה, להמשיך לתואר שני, לגדל את בנותיה וליצור לעצמה קן חם של מגורים, תעסוקה וחיים מלאים. היא הצליחה לעשות זאת לא בגלל בג"צ, אלא למרות איטיותו.

הצלחתה של ג'ני אינה הכלל, אלא יוצאת מן הכלל. רוב הנשים במצבה כלל לא חשבו שהן יכולות להצליח ולרכוש לעצמן השכלה, לרובן, לא היתה תמיכה של גופי חברה אזרחית או קרנות שהסכימו לסייע במלגות קיום. אין גם שום סיבה שהחברה האזרחית תממן מלגות כאלו. תפקידה של המדינה הוא להתבונן בראייה ארוכת טווח ולהוסיף עובדים לשוק העבודה הישראלי על פני המשך מתן קצבאות.

הנשים החד הוריות שתבעו מבג"צ לבטל את 'סעיף הרכב' בחוק הבטחת הכנסה חיכו 7 שנים. לפני שנתיים הגישה העמותה שלי עתירה לבג"צ, בדרישה להחריג אוכלוסיות מוחלשות מהעלאות המים החוזרות. לאחר שנתיים של סחבת העתירה נדחתה, אבל בית המשפט השאיר פתח חשוב: הוא הוציא צו על תנאי, שמחייב את המדינה להשיב תוך זמן קצר מדוע לא יאושרו העלאות מחירי המים על ידי הכנסת. סדק קטן בדלת עצומה, שכוחות ממשלתיים רבי עוצמה מבקשים לסגרה לצמיתות על חלקים נרחבים בחברה הישראלית.

האם מישהו בבית המשפט העליון חשב לרגע על אותם עותרים שמוכנים לשים את עתידם, יוקרתם ואפילו שמם הטוב ולהגיש עתירה כנגד המדינה? האם מישהו בבית המשפט מבין שככל שהזמן עובר, הסיכוי שאנשים קטנים אלה יוכלו להנות מפירות נצחונם – הולך וקטן? איך זה ישפיע על היכולת למצוא עותרים כאלה בעתיד, שיסכימו לשאת את נס המחאה בבית המשפט, ביודעם כי לא יוכלו לממש את ההישג המשפטי אם יזכו בעתירתם?

הנשיאה היוצאת של בית המשפט העליון נתפסת כמי שהזכויות החברתיות הן בבת עינה. כך גם נתפס הנשיא הקודם של בית המשפט. הנשיא הנכנס, כבוד השופט גרוניס, אינו יוצא בהצהרות, אבל מלבד איחולי ברכה אמיתיים לתקופת נשיאותו, הייתי רוצה לבקש ממנו דבר אחד: לא להמתין זמן רב מדי לפני שהצדק ייצא לאור.

כבוד השופט גרוניס, כבוד בית המשפט העליון: הצדק חייב להיראות, לא רק להיעשות. בזמן קצר ביותר, ללא שיהוי, ללא דחייה. לצדק לא צריך לחכות שבע שנים.

4.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: