ללמוד מההיסטוריה היהודית

הרב דניאל שילה. כיהן כרבה של קדומים

החגים לא נועדו לשם קיומם בזמנם בלבד, אלא גם לשם לימוד לקחם בימים שאחריהם. פורים כבר מאחרינו, אולם לקחיו צריכים שמירה להמשך הדרך.

שני ניסים קרו בפורים: האחד, שליהודים ניתנה הרשות להתגונן, והשני – שהם גם עשו זאת בפועל. הרשות נתנה בכ' בסיוון, והיא כוונה למועד שנקבע לעשרה חודשים מאוחר יותר: י"ג אדר. במשך זמן זה, יכולים היו היהודים להיכנס למשא ומתן ולנסות להתפייס עם אויביהם, במחשבה הידועה ש"שלום עושים עם אויבים". אולם הם חיכו ליום המיועד, ועשו את אשר ניתן להם.

הרשות "להקהל ולעמוד על נפשם"- אפשרות נדירה בגלות שאותה אנו מציינים בחג הפורים בן השלושה ימים – מתממשת עתה בנס של מדינת ישראל. מלבד ערכה העצמי כמדינה יהודית המדינה היא גם 'פורים מתמשך' באפשרות שהיא נותנת לנו לעמוד על נפשנו.

עתה מותר ואפשר לגייס, להתאמן, לייצר נשק ולהילחם – ולפגוע בכל צורר. סמלי הדבר, שביום פורים השני נעשה הדבר בהצלחה בעזה, שם חוסל מחבל בכיר.

קריאה נוספת ומעמיקה יותר במגילת אסתר, מגלה כי היהודים לא פעלו ככל שהותר להם. פרקים ח' וט' במגילה מוכיחים זאת. ליהודים ניתן "להקהל ולעמד על נפשם, להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם, טף ונשים, ושללם לבוז".

המילים "חיל עם ומדינה… טף ונשים ושללם לבוז" מספרות על היתר גורף לפגוע בנפש ולקחת רכוש. בפועל פגעו היהודים אך ורק ב"מבקשי רעתם", ב"אויביהם" וב"שונאיהם". אכן המספר "חמישה ושבעים אלף איש" נשמע מזעזע, אך כבר העיר עמוס חכם ב"דעת מקרא", שאם נחלק זאת למאה עשרים ושבע מדינות, אזי יהיו פחות משש מאות הרוגים בכל מדינה.

כמו כן, היהודים שעמדו על נפשם לא בזזו את אויביהם, ככתוב: "ובביזה לא שלחו את ידם". משמע גם שלא הרגו טף ונשים, למרות שהותר להם. ניתן להוכיח זאת ממקומות אחרים במקרא, כיוון שבאירועים בהם נהרגו נשים, נכתב הדבר במפורש. ניתן לשער כי ההיתר להרג המאסיבי ניתן כדי להרתיע, אולם צו המוסר תחם את הפעולה. לא היה "תג מחיר" מהודו ועד כוש.

גם עשרת בני המן לא נהרגו ונתלו בגלל ייחוסם. מצאנו בספר עזרא: "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים". הספר 'סדר עולם רבה' מייחס לעשרת בני המן את השטנה אשר הפסיקה את בנין בית המקדש. המסיתים מסכנים חיים ולכן יש לטפל בהם בהתאם.

עתה כשפרס שוב מסכנת את חיי היהודים, יש לשקול את הדרכים "לשלוח יד במבקשי רעתם" ולשלם לכותבי השטנה כגמולם.

12.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: