מגרון: ניצחון, הפסד, ניצחון

אל"מ (מיל') מוטי יוגב, סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין

אם היינו מאוחדים בעמדתנו, אולי ניתן היה להגיע להישג של השארת מגרון במקומה, אולם במציאות הקיימת, הסכם מגרון הוא ניצחון לעם ישראל בכך שנמנעו ריב אחים ושנאת חינם כתוצאה מפינוי כפוי.

הישוב מגרון הוקם ערב יום העצמאות תשנ"ט בסיוע החטיבה להתיישבות בסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה. משרד הבינוי והשיכון סייע בהכשרת המגרשים לבניה במקום ובשיווקם. פיגועים קשים שאירעו בכביש גב ההר באותן שנים, הוסיפו לאמונה ולחזון הציוני נדבך ביטחוני להיאחזות ברכס השולט של מגרון.

מאמץ רב שנים השקיעו אנשי 'שלום עכשיו', לחפש ערבים שיטענו לבעלות על קרקעות היישוב לצורך ביסוס טענתם לפינוי. בקיץ 2011 השיגו את הכרעת בג"ץ, כי יש להחריב את הישוב. למרות עמדת הממשלה הנוכחית, שהתכוונה להסדיר את המאחזים ולא להרסם ומינוי השר בגין כבורר בנושא, המשיכה הפרקליטות בתביעתה הנחרצת לפינוי.

גורמים רבים ובראשם תושבי מגרון עצמם – שהם אנשי אמונה ומעש חלוצי – ראש המועצה האזורית מטה בנימין אבי רואה, שרים, חברי כנסת וגורמים אחרים, ניסו בכל כוחם להביא לפתרונות חקיקה של בית הנבחרים – נציגי העם. אחרים ניסו למצות את הערוץ המשפטי.

ראש הממשלה ונציגו השר בגין מנעו בדרכים שונות כל אפשרות להשארת מגרון במקומה. האיום לא הוסר, שר הביטחון הורה לפינוי בכוח של היישוב ופיקוד המרכז נערך לכך – זאת למרות שאין אף ערבי שהוכחה בעלותו על קרקעות מגרון.

הרכבת הדוהרת של ממשלת הליכוד בראשות הפרקליטות, זו שכבר הרסה באישון לילה בקיץ האחרון, שלושה בתים בהם התגוררו משפחות ברוכות ילדים במגרון, המשיכה בהחלטתה החד משמעית לפינוי והריסה.

מה עושים כנגד המציאות? במחנה ההתיישבותי נחלקו הדעות. יש שאמרו: "צריך לנצח את השקר של הפרקליטות", יש להיאבק ולא לוותר, פינוי מגרון יהיה 'מדרון חלקלק' ופתח לפינויים נוספים.

זמביש, מזכ"ל תנועת ההתיישבות 'אמנה' ודני דיין, ראש מועצת יש"ע, סברו שאין סיכוי שבנימין נתניהו, מסיבותיו הפוליטיות, ובני בגין, מאמונתו 'הדתית' במערכת המשפט, יאפשרו לשנות את החלטת בג"צ ולכופף את הרשות המשפטית. על כן סברו שבלית ברירה את מגרון צריך יהיה להעתיק, ובכך למנוע עימות מיותר שיגרום נזק כבד להתיישבות. זמביש טען כי בהסדר יגיעו לאישור ישוב חדש – וגם זה הישג.

לעומתם תושבי מגרון, אבי רואה ואחרים האמינו בכל לבם כי צריך למצות כל מאמץ חוקתי, משפטי והסברתי למניעת הרס הישוב. משקרב המועד וראש ממשלת ישראל ושליחו התבצרו בעמדתם, התעלו חלוצי מגרון אל האחריות הכלל ישראלית, ושקלו לא את צרכיהם הפרטיים ואת מאמציהם בשנות חייהם היפות לבניית ביתם והישוב, אלא את השיקול הלאומי.

פתרון הבעיה בדיון אזרחי שלא דרך בית המשפט וועדת השופט אדמונד לוי שהוקמה, כפו את ההסדר גם על הפרקליטות, מה שהיווה תקדים לפתרונות נוספים בהידברות, תוך מגמה להסדרת מאחזים ומניעת פנויים.

בהסכמתם בלית ברירה להסדר פינוי והעתקה, אנשי מגרון ביקשו שלוש בקשות: לא לרדת מרכס מגרון וליישבם מחדש באדמות מדינה בשוליים הדרומיים של הרכס; לא להרוס את הישוב הקיים שיפונה ולהמשיך במאמצים לרכישת בעלות על אדמותיו; להותיר במקום שמירה או אחיזה אזרחית.

ההתיישבות, שאולי הלכה צעד לאחור – ניצחה. היא קנתה נקודות זכות בציבוריות הישראלית ואפילו בתקשורת. זכינו גם שתאושר נקודת התיישבות חדשה בארץ ישראל – ברכס מגרון. התושבים שקיבלו על עצמם את הסדר הפינוי וההעתקה מביתם ראויים לצל"ש על שיקול דעתם ואחריותם הגדולה לעם ישראל.

כשנדע לאחד כוחות רעיונית ופוליטית ולהיות בעמדת עוצמה שגם מתחשבים בעמדותיה, נזכה להחזיר את שלטון העם למדינה, למנוע פנויים ואולי לחזור ולבנות את מגרון במקומה המקורי, במהרה בימינו.                    

6.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: