כרוניקה של חולשה

מאמר מערכת

אתמול, תשעה ימים לפני הפריימריז בקדימה, שחררה יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, אמירה מקורית: 'יש להחליף את ראש הממשלה', אמרה, 'למרות הצלחתו בזירה הבינלאומית בנושא האיראני, כי זאת הצלחה נקודתית'.

מעט לפני כן, במוצאי שבת, התראיין עמרי שרון לערוץ 2. שרון הבן, שמסייע ללבני בבחירות הפנימיות בקדימה, התעקש לטעון כי ההתנתקות הייתה צעד נכון ומחושב, ואף הביע אופטימיות באשר לעתיד מפלגתו.

התבטאותה של לבני מחזקת את מעמדו העכשווי של נתניהו כמועמד היחיד לראשות הממשלה. לא בגלל ש'עם הצלחה לא מתווכחים', מתווכחים ועוד איך. את הראיה לכך סיפק הליכוד בבחירות 1992, אז הוביל יצחק שמיר את המפלגה לבחירות תחת סיסמא 'את הטוב לא מחליפים' – והפסיד. הוא הפסיד לאחר שדיכא את האינתיפאדה, מיגר את מלחמת המפרץ ופתח בקליטת עליה המונית מברה"מ לשעבר.

שתי סיבות גרמו ב-1992 לנפילת הליכוד, שתיהן פוליטיות: האחת, פיצול במחנה הימין למפלגות קטנטנות, שאת חלקן לא ניתן היה לראות אלא בזכוכית מגדלת; השניה, במחנה השמאל שררה אחדות. העבודה בחרה בפריימריז מועמד מוסכם לראשות הממשלה, יצחק רבין, שכבר כיהן כראש ממשלה בעבר, ואילו רצ, שינוי ומפ"מ התלכדו לגוש שגרף 12 מנדטים בבחירות.

נתניהו של שנת 2012 חזק יותר משמיר של שנת 1992, אך לא מעמדו בציבור הוא שיבטיח את ניצחונו בבחירות לכנסת הבאה, אלא בראש ובראשונה חולשתו של היריב. המפץ של שרון, שנועד להכות בליכוד, הכה בסופו של דבר במפלגה שלשמה תוכנן – קדימה. ציפי לבני אמנם אימצה את מצעה המדיני של מפלגת העבודה ככתבו וכלשונו – הקמת מדינה פלשתינית שבירתה מזרח ירושלים בלמעלה מתשעים אחוז משטחי יו"ש, באמצעות השגת הסכם עם הרש"פ – אך לא הצליחה לתפוס את מקומה של מפלגת העבודה על המפה הפוליטית. עמיר פרץ ואהוד ברק פינו לקדימה את המקום כאשר העבודה הולכת מדחי אל דחי – אבל דווקא מאז הפילוג הייתה לה עדנה.

שלי יחימוביץ טרם החזירה עטרה ליושנה ומיצבה את מפלגת העבודה מחדש כאלטרנטיבה שלטונית לליכוד, אבל נכנסה לנתיב שמוביל ליעד. לעבודה היו שתי רגליים, המדינית והחברתית-כלכלית. לבני אימצה אך ורק את זו המדינית, שהרי קדימה היא מפלגת ימין כלכלי.

עם פרוץ 'האביב הערבי', בהיעדר פתח סביר כלשהו לחידוש מו"מ עם הרש"פ גם לפי מי שמאמין עדיין כי המו"מ עתיד להביא תוצאות – הקלף המדיני מאבד מערכו. יחימוביץ', שהתמקדה באג'נדה החברתית-כלכלית, עקפה את לבני, וריבוי מפלגות במחנה השמאל דרדר את קדימה למצבה הנוכחי בסקרי דעת הקהל.

לבני מתאמצת להתחרות במופז, שמבטיח להחליף את נתניהו. שניהם מדברים מהשפה ולחוץ, כאשר המנצח בפריימריז יחליף, במקרה הטוב, את שלי יחימוביץ', אשר נכון להיום מסתמן שתשמש יו"ר האופוזיציה בכנסת הבאה.

כשלבני מבטיחה להחליף ממשל, הדבר נשמע כמו הבטחתו של עמרי שרון שאביו יתעורר ביום מהימים, מדע בדיוני לשמו. את עמרי ניתן להבין – הוא מדבר מתוך הרגש בשל קשר הדם. אבל לבני, לעומת זאת, משחררת הצהרות לא ריאליות, רק משום ש'האצילות מחייבת'. נתניהו, במידה ויתייחס לאמירה של לבני, יכול 'לסמן וי' פעם נוספת.

סופיה רון מוריה

19.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: