רוחות לאומניות מנשבות

יוסי ב. מלכי

הנשיא הצרפתי ז'אק שירק, הודה בשנת 1995, שבזמן מלחמת העולם השניה "הטירוף הרצחני של הכובש [גרמניה] נתמך על ידי הצרפתים וממשלת צרפת". לאחר המלחמה, נראה כי האנטישמיות המסורתית בצרפת דעכה מאוד, אך כעבור עשרות שנים מצאה לה קרקע בסיכסוך שבין מדינת ישראל לשכנותיה הערביות.

הקהילה היהודית בצרפת מונה כ-550.000 יהודים, מהם 25.000 בטולוז. היהדות הינה הדת הרביעית בגודלה בצרפת לאחר הקתולים, המוסלמים והפרוטסטנטים. בצרפת קיימים כ-300 בתי כנסת ובתי מדרש מוכרים, והקהילה היהודית מתרכזת בעיקר סביב הבירה פריז.

הקהילה המוסלמית בצרפת מונה כ-3.5 מליון מוסלמים, על פי הערכה של מכוני הסקר בלבד, זאת כיוון שהחוק אוסר לכלול שאלות בנושא דת במפקד האוכלוסין. על פי טענות שר הפנים, קלוד גואן מספר המוסלמים הוא בין 5 ל-6 מיליון.

ההתנגשויות בין שתי הקהילות מתרחשות בכל הזדמנות, ומתוקשרות מעבר למימדים האמיתיים שלהן. הקהילה היהודית מזוהה לחלוטין עם מדינת ישראל, ואילו הקהילה המוסלמית – עם תושבי רצועת עזה.

אירוע משמעותי קרה בצרפת בבחירות 2002, בהן נציג 'החזית הלאומית' המשתייכת לימין הקיצוני האירופאי, הגיע לסבב השני של הבחירות, השמור, על פי המסורת, לקרב בין הימין המתון לשמאל. בבחירות אלו, גם השמאלנים הגדולים ביותר בחרו בשיראק הימני לראשונה בחייהם, כדי להפגין את שאט הנפש מול הפשיזם הלאומני של לה-פן. אלו העובדות ואלה המתחים שקיימים, באופן כללי, ברפובליקה הצרפתית. אולם הפיגוע השבוע שינה את כללי המשחק.

הזדהות גורפת עם הקרבנות היהודים נרשמה השבוע. העובדה שקבוצת הרוגבי המקומית החליטה לשחק עם סרט שחור, הראתה יותר מכל את ההזדהות הכנה והאמיתית עם ארבעת היהודים שנרצחו. מאז הפיגוע ברחוב קופרניק בפריז באוקטובר 1980, לא היה אירוע אנטישמי בקנה מידה שכזה. הרוצח מטולוז הצליח לאחד את צרפת, אפילו בתקופת הבחירות שהחלה לפני מספר שבועות.

למרות זאת, האנטישמיות מורגשת יותר ויותר בשנים האחרונות, במיוחד על רקע הסיכסוך הערבי-ישראלי שמסוקר באופן חד צדדי בעיתונות הצרפתית. החל מהשנה האחרונה, החלה הקהילה היהודית להתארגן ורכשה דירות בישראל, כדי לייצר אופציה ריאלית של עזיבה. הדוגמה של יהדות גרמניה ערב מלחמת העולם השנייה מהדהדת בראשם של היהודים הצרפתים.

השאלה הגדולה שמתחילה להישאל בחוגים היהודיים בצרפת היא האם מתקרב הרגע בו יהיה צורך להחליט לעזוב את הספינה, או שיש עדיין סיכוי לקיים חיים יהודיים נורמטיביים במדינת החופש, השיוויון והאחווה.

אין ספק שכל אירוע קשה כמו זה האחרון, בו נרצחו ילדים בדרכם לבית הספר, מערער את ביטחונם של מי שאינם חושבים על עזיבה, ודוחף את המהססים לקבל החלטה אמיצה ולארוז. המשבר באירופה איננו רק משבר כלכלי,  אלא גם משבר של זהות חברתית בו הפונדמנטליזם המוסלמי הפך לשחקן פעיל ומשמעותי. ככל שהשחקן הזה יגדל, החזית הלאומית תגדל אף היא. לא זאת הבשורה אליה מייחלים היהודים בצרפת.

25.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: