שכחנו מהו יחד

שמשון ליבמן, לשעבר ראש מטה המאבק לשחרור גלעד שליט

פרשת גלעד שליט היתה אירוע מכונן בתולדות מדינת ישראל, בשאלת ערכו של היחיד מול ערכיה של החברה כולה. בשנים בהן עסקנו בשחרורו, עמדו למול עיני החברה שאלות יסוד כגון "מה המחויבות שלנו? מהם הערכים המכוננים שלנו? עד כמה אנחנו מוכנים להסתכן ולהשקיע עבורם?". התווכחנו על הליבה שבה מרוכזים משאבי הרוח, המוח והכוח. הצלחנו לנפץ את אמות המידה הרגילות שלנו, שנשענות על פרשנות סקטוריאלית, וקיימנו אמות מידה חדשות, כלל אנושיות, מתוקף הצורך שלנו להיות מאוחדים.

אולם לאחר שקיעתה של הפרשה, אנו נותרים עם התחושה היומיומית, שכעם, איננו מצליחים לפתח אחריות קולקטיבית במשמעותה הלאומית, של היות חלק מבניית העם במדינתו. מדי פעם נדלקים אורות אדומים, כל אימת שצרה מתדפקת לפתחנו. אזי הלב מתרחב ו'תחושת היחד' מתפתחת. אך גם אז, אין המדינה יוצאת מגדר החשיבה הסקטוריאלית, אלא מפנה מקום לעוד עמותה או ארגון צדקה.

בהביטנו על היחידה הצבאית, אנו מצטנפים בגעגועים אל תחושת היחד שמאפיינת אותה. חבורה של אנשים מונעים אל אותה מטרה, חשים את אותה סכנה, מכירים בליבת הכוח המשותפת, שנותנת כוח ואומץ לכל אחד לפעול עבור השני.

החצרנות היהודית, לעומת זאת, זו המשתקפת בפוליטיקה המפלגתית, מתעלמת מהמצפן שדרוש לנו. שעון המדינה היהודית מתקתק – לאו דווקא לנוכח הסכנה האיראנית, אלא לנוכח הסכנה שבמדינה דו לאומית – ואנו עסוקים במאבק פנימי בין ימין לשמאל. כוחותינו מותשים במאבק המופנה איש נגד רעהו.

מדינת ישראל זקוקה למנהיגות. מנהיגות שיש בה דוגמה אישית, שיש בה צניעות, שיש בה חשיבה לאומית, ולא רק הצלפה בהפחדות מפני הגויים. אין אני מתכוון למפלגה או לאיש מסויים – זו התכונה המרכזית הנחוצה לכל מי שטוען לכתר המלכות ורוצה להעמיד את עצמו לבחירת העם.

אם לא נשנה את הדרך בה אנו רואים כעת את שיטת הדמוקרטיה האזרחית – שבפרשנות הנוכחית שניתנת לה, עסוקה בהטחת מהלומות ובאיומים קואליציוניים – לא בטוח שנוכל למשוך לדורות נוספים, לנוכח איבוד הדבק שמאחד אותנו.

זו העת שמי שמבקש להנהיג יחדל להשתמש בסיסמאות שמנציחות את תרבות הוויכוח. אנו מחפשים אחר מנהיגות נחושה וצנועה שתופיע לפנינו ותדבר חברה וכלכלה, עם ואומה, ביטחון ותקווה. לא די לדבר רק בשפת הביטחון. יש להוסיף לו את החוסן הפנימי וערכי הרוח של עם ישראל, שהולכים מן הדתי עד לחילוני, את הדבק המשותף לנו כנושאי הברית בארץ הזו, מה שיקנה לנו את הכוח גם להסתכן עבור מדינת העם היהודי.

רק מנהיג שיעמוד על הדבר, ויהיה מוכן לעשות מעשים אמיצים, יוכל להירשם בספר דברי הימים של מדינת ישראל. בל נאפשר לשכנינו להביט מן הצד ולראות כיצד אנו מכלים את כוחותינו בהעמקת הקרע, שעלול להעמיק אם לא נעצור ונחשוב.

26.3.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: