עם הממשלה או בלעדיה

דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע

 הרוחות סוערות. הכול שואלים: ידע או לא ידע? האם אהוד ברק פעל על דעת עצמו, או ברשות ובסמכות שקיבל מראש הממשלה נתניהו?

ככל שהתשובה לשאלה הזו מסקרנת, היא לא כל כך חשובה. בכל מקרה האחריות רובצת בלעדית על כתפיו של בנימין נתניהו. קל לבחור באהוד ברק כמטרה לחִצי הביקורת שלנו. קל לנו – ויותר קל לנתניהו שננהג כך, אך זו אינה האמת. אם ידע ואישר – ודאי שהוא אחראי. גם אם הפנה את מבטו הצידה לאחר תום הדיון הלילי בסוגיה, בעוד אהוד ברק עורך את גייסותיו במגרש המסדרים – ראש הממשלה מעל בתפקידו.

בשנת 1997 חתם נתניהו על הסכם חברון, במסגרתו ויתרה ישראל על חלק הארי של עיר האבות לכנופייתו של יאסר ערפאת. הוא הסביר שעשה זאת בכאב, כאנוס על פי דיבורם של אדריכלי אוסלו, והיה זאת בבחינת 'הכרח לא יגונה'. השבוע, בפינוי בית המכפלה, קבע הלכה למעשה אותו בנימין נתניהו כי הוא מוותר על הרחבת היישוב היהודי בחברון, ומתכחש לזכותו של יהודי לרכוש בית בעיר האבות ולגור בו. גם הפעם יטען נתניהו כי עשה זאת במצוות היועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין או דרישת שר הביטחון ברק. אסור שתירוץ זה יעמוד לו.

ראש הממשלה, שפועל בנושאי ההתיישבות היהודית ביש"ע כטייס אוטומטי של המערכת הביטחונית והמשפטית – או כמזל"ט המונחה על ידם מן הקרקע – עושה כך כי נוח לו שזה המצב. על כן, בכלל לא חשוב אם עודכן או לא, אם אישר או לא, אם יזם או לא.

מה הלאה? בשבוע האחרון התברר ללא כל ספק, שמרבית שרי הממשלה תומכים – ובצדק –  בזכותם של רוכשי הבית לממש את קניינם. השרים אביגדור ליברמן, אלי ישי, ישראל כץ, גדעון סער, לימור לבנת ועוד רבים הביעו זאת בפומבי. נודה על האמת: עם כל ההערכה לשרים שכך עשו ואף טרחו ובאו לחברון – היה זה החלק הקל. כעת מגיעה המשימה הקשה אך המתחייבת: לעמוד מול ראש הממשלה ולקרוא לו לבצע את הנדרש בימים האחרונים, היינו שההכרעה על בית המכפלה תתקבל במליאת הממשלה. כפי שראש הממשלה אינו יכול לחמוק מאחריות למעשי ממשלתו, כך גם השרים מחויבים למצות את סמכויותיהם כחברי ממשלה כדי להשפיע על  ההכרעה.

לפינוי בית המכפלה וגירוש תושביו מרכושם יש משמעויות החורגות מעבר לתחומה של חברון. בחודשים האחרונים אנו עוסקים באינטנסיביות בניסיון להסדיר את סוגיית המאחזים בהסכמה ובדרכי שלום. המכשולים הנערמים בדרכנו גבוהים ומגוונים. עתה, העמיד בנימין נתניהו במו ידיו את המכשול הגבוה מכולם: שבירת האמון בממשלת ישראל. האמון בדיבורה, האמון ביכולתה  ולא פחות מכך האמון בכוונותיה. אלה תנאים הכרחיים לקיום הידברות, והם נפלו קרבן למעשה הנואל בבית המכפלה.

חברון תיבנה, בסופו של דבר, ויהודים יגורו לנצח במרחביה. בתים רבים בעיר האבות עוד יחזרו לבעליהם הראויים, לא זו הדאגה. קיווינו לעשות זאת יחד עם הממשלה הלאומית שבחרנו, אך נעשה זאת גם בלעדיה.

 5.4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: