העלאת מיסים – בעיה ולא פתרון

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי של מדינת ישראל

במהלך חמש עשרה השנים האחרונות חלה התרחבות ניכרת בממדי העוני בישראל, הן האבסולוטי והן היחסי. מדינת ישראל רשמה בשנה שעברה שיא מערבי שלילי – 24.7 אחוז מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, בעוד הממוצע במדינות המערב, ערב המיתון העולמי האחרון, עמד על 7.7 אחוזים בלבד. בה בעת, רמת החיים של מעמד הביניים הלכה ונשחקה והיא מתקרבת בצעדי ענק לרמת החיים המקובלת בקרב עניי המערב. על רקע נתונים אלה, הניסיונות של גורמים בעלי עניין לטעון כי קיימים נתונים סותרים המציגים את ישראל במצב 'טוב' יחסית למשקים אחרים – הוא ניסיון פסול.

המחאה החברתית שפרצה בקיץ האחרון הייתה מוצדקת, אולם לא עסקה בשורש הבעיה אלא בסימפטומים שלה. המפגינים התמקדו בחלוקה של תקציב המדינה, במקום לשאול את הממשלה מדוע התקציב כל כך קטן. במילים אחרות, במקום לדבר על 'איך למשוך על השמיכה כך שתכסה את הרגל במקום את היד', יש לצפות שהמחאה של הקיץ הקרוב תתמקד בשאלה מדוע השמיכה כל כך קצרה.

שורש הבעיה טמון בשלוש סיבות. ראשית, חוסר התחרותיות. במצב הנוכחי, המתקיים בחסות הממשלה ובברכתה, המשק הישראלי הוא אוליגופוליסטי, ריכוזי ונשלט בידי קבוצה מצומצמת של בעלי הון המייצרים מעמסה כבדה על גבו של המעמד הבינוני. המשא גורם עוני מצד אחד, ולחץ כבד על הכנסות הממשלה מצד שני.

שנית, מדיניות המס מקיימת חלוקה לא נכונה של נטל המיסים. כרגע, המרוויחים הגדולים מפטורי עתק במיסים הם חלק מהחברות הגדולות במשק (המייצרות באופן יחסי מעט מקומות עבודה על ההון המושקע) ומנהלים המקבלים אופציות בשווי עשרות מיליונים. יש לבטל את חוק עידוד השקעות הון ואת הפטור החלקי ממסים על קבלת אופציות, ולממן במקומם הקלות מס נרחבות במע"מ ובמס הכנסה ברמות הביניים ומטה.

יצוין, בהקשר זה, כי בישראל קיים שוק שחור בהיקף לא מבוטל שנוצר עקב שיעורי מע"מ ומס ההכנסה גבוהים מדי. השיעור הגבוה של מסים אלה נובע בעיקר מחוסר התחרותיות שצוין לעיל, שמדכא את הצריכה הפרטית ולפיכך מדכא הן את התוצר והן את הכנסות הממשלה ממיסים.

שלישית, על הממשלה לשנות את מדיניות ההפרטה. על הרכוש הממשלתי העצום להיות מחולק בצורה שוויונית בין האזרחים, באותו מודל בו תכננתי בעבר (יחד עם נתן ניסני ע"ה) את חלוקת מניות בנק לאומי לציבור: חלוקה ישירה של המניות בחינם לחשבונות הבנק של האזרחים.

ראש הממשלה צוטט לאחרונה באמירה כי המדינה זקוקה למיסים נוספים כדי לממן רכישת מערכות כיפת ברזל חדשות. זוהי לעניות דעתי תפיסה שגויה: הפתרון לתקציב הקטן איננו הטלת מיסים נוספים. התקציב הקטן הוא תוצאה של הבעיה, ולא הסיבה לה. מדיניות הממשלה בתחום המיסים היא כושלת, ומהווה את אחת הסיבות להאטה החריפה שתקפה את המשק הישראלי בשנה האחרונה. אם הממשלה תעלה עוד מיסים – היא רק תחריף את הבעיה.

גם הרפורמה שמובילה הממשלה במנהל מקרקעי ישראל לא הולכת בכיוון הנכון. אמנם, גם בתחום הקרקע אנו זקוקים לרפורמה, אולם איננו זקוקים לרפורמה שגויה העלולה להחריף את הבעיה. מחירי הדיור הגבוהים נובעים מהריבית במשק, שהייתה ועודנה נמוכה מדי ואשר הביאה להמראת מחירי הדיור. היום, שלוש שנים מאוחר מדי, גם בנק ישראל מודה בכך, על אף שהוא האחראי הבלעדי להיווצרותה של הבועה. בנוס, אין מספיק כוח אדם בוועדות התכנון השונות ואין ניהול מקרוב של ההיצע המצומצם.

המרכיב המרכזי בפתרון מצוקת העוני בישראל הוא הגברת התחרותיות באמצעות שורה ארוכה של רפורמות לפירוק (דה-קונסטרוקציה) 'המבנה הענפי' האוליגופוליסטי הקיים בענפים רבים של המשק הישראלי.

אין צורך להעלות מיסים. ההיפך הוא הנכון. יש להוריד מיסים ולממן זאת, תחילה, בביטול חוק עידוד השקעות הון וביטול הפטור ממס על קבלת אופציות. במקביל, יש לבצע רפורמות עמוקות במבנה האוליגופוליסטי של המשק. רק כך כלכלת ישראל תמריא, התקציב יגדל והעוני יפחת. ללא שינויים אלה – נמשיך ונחזה מחאות חברתיות, קיץ אחר קיץ.

12.4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: