בלי פרופורציה

ידידיה אטלס, עיתונאי המתמחה בגאו-אסטרטגיה של המזרח התיכון

תחת הכותרת 'פולארד איננו אלי כהן' שפך היהודי-אמריקאי מארק גולדברג את מררתו על המאבק לשחרורו של המרגל היהודי. במאמר שפרסם ב'טיימס' הישראלי קבע כי זו "בושה וחרפה כי התמהוני שפילס את דרכו בשקר אל מודיעין חיל הים האמריקני, הפך גיבור בעיניהם של רבים כל כך. הגיע הזמן להתעורר ולהבין כי פולארד לא היה גיבור ציוני, אלא חובב שחיפש אחר כסף מהיר".

לטענתו, האיש פגע ביחסים בין ישראל לארצות הברית. האמנם? לפני, במהלך ולאחר פרשת פולארד, שהתפוצצה לפני 27 שנה, ישראל וארצות הברית קיימו שיתופי פעולה ביטחוניים משמעותיים ברמות הגבוהות ביותר – שעל רבים מהם אי אפשר לדבר בפומבי. בנוסף, מלין גולדברג על ההשלכות של הפרשה על יהודי ארצות הברית. לדבריו, יהודים ששואפים לקריירה בעולם המודיעין הפכו חשודים בנאמנות כפולה מרגע חשיפת הפרשה.

דווקא לטענתו זו של גולדברג יש ביסוס – אולם הצרת צעדיהם של יהודים בארה"ב כלל אינה אשמתו של פולארד, והתחילה הרבה קודם. סוכנויות ממשלתיות בארה"ב נודעו בגישת "ישראל והיהודים במכה אחת", אפילו בטרם הוקמה מדינת ישראל המודרנית. כדאי לעיין בספרם של ג'ון לופטוס ומארק אהרונס "The Secret War Against the Jews", המביא את הרקע להאשמות 'הנאמנות הכפולה', שממשיכות עד היום את ציד המכשפות נגד אנשי איפא"ק.

פרופ' אנג'לו קודבילה הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בוסטון. בין השנים 1977 ל-1985 שימש כאיש סגל בכיר בוועדת הסנאט למודיעין. באופן ספציפי, פעל כיועץ לוועדת המודיעין של הסנאט במהלך מעצר פולארד והרשעתו.

באוגוסט 1998 כתב קודבילה ב'וול סטריט ג'ורנל' כי "פולארד הודה בהעברת מסמכים מסווגים לישראל ללא היתר. לשם כך, נשלח בצדק לכלא בעוון ריגול. אולם מי שריגלו עבור מדינות שהן בנות ברית של ארה"ב נשפטים, בממוצע, לארבע שנות מאסר. אלו דברים יוצאי דופן, אם כן, עשה פולארד כדי לקבל מאסר עולם?".

תשובתו של קודבילה פשוטה אך חד משמעית: "למרות שמועות ושקרים כי פולארד גרם נזק עצום לאינטרסים הביטחוניים האמריקאיים, האמת היא הרבה יותר ארצית: הריגול של פולארד חתר תחת מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, אך כמעט לא פגע בפעולות המודיעין של וושינגטון".

"מדיניות החוץ" אליה הוא מתייחס היתה תמיכה הפגנתית ועיוורת בסדאם חוסיין. אותם פקידים שגינו את ישראל על הפצצת הכור הגרעיני העיראקי ב-1981 – למרות הראיות לכוונותיו הרעות של סדאם – החליטו להעניש את ישראל ולהחזיק במידע אותו הבטיחו להעביר, הבטחה שעוגנה בכתב בהסכם ביטחוני שנחתם קודם לתקיפה.

תנאי המאסר של פולארד קשים הרבה יותר מאלה שמאפיינים מרגלים כבדים עבור ברית המועצות, כאולדריץ איימס וג'ון ווקר – שתי אושיות מודיעין שגרמו את הנזק החמור ביותר לביטחונה של ארצות הברית. הטיפול לו זכו היה טוב יותר מזה שקיבל פולארד.

התשובה לכל התמיהות הללו הוא שר ההגנה דאז, קספר וינברגר. לאחר שנחתמה עם פולארד עסקת טיעון לפיה יישלח לעשרים שנות מאסר, הוגש לבית המשפט מזכר על ידי שר ההגנה. "המזכר הכיל את השקר לפיו פולארד גרם למותם של אין ספור סוכנים אמריקנים. הוא גם אמר כי על פי דיווחים, הישראלים מכרו חלק מהמידע שקיבלו לברית המועצות. כל הדברים הללו לא רק שאינם נכונים, גם היה ידוע לוינברגר שאינם נכונים", אומר פרופ' קודבילה.

במילים אחרות, שר ההגנה האמריקאי שיקר בכוונה, כדי להשפיע על השופט להתעלם מהסדר הטיעון ולחרוץ דין לא פרופורציונאלי. בשורה התחתונה, יהונתן פולארד ביצע את הפשע, אולם ריצה די זמן, די והותר, עד שגם פקידים בכירים שאינם יהודים מסכימים: זהו זמנו של פולארד להיות חופשי.

16.4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: