משא ומתן מתועב

מאמר מערכת

המשא ומתן שמנהלת המדינה עם אסיר העולם בנוגע למידע אודות מקום קבורתו של החייל מג'די חלבי, מחזיר למרכז הדיון הציבורי את שאלת המחיר שאנו מוכנים לשלם תמורת הבאת חללינו הנעדרים למנוחת עולמים.

מדובר באחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה בכלל, ובפרט בזו הישראלית, המקדשת את מסירות הנפש למען הכלל. לב מי לא יחמץ מול צערה של משפחת חלבי, ששנים הפכה כל אבן למציאת בנם האבוד שנעלם. קשה לדמיין את כאבם של אב ואם שאין להם אפילו קבר לבכות עליו.

למרות זאת, קשה להימנע מהמחשבה ששוב ושוב המדינה מאדירה את יכולת המיקוח של חוטפים ובעלי מידע, ומגדילה את המוטיבציה של הגורמים הללו לחזור על מעשיהם. במקרה דנן, אם יינתן לאסיר עולם ורוצח כל מבוקשו – הכולל שחרורם של שני חבריו ותשלום של מאות אלפי שקלים – עלולים גם ארגוני הפשע להיכנס לתחום החטיפות והסחר במידע, כדי להגיע לעמדת מיקוח מול משטרת ישראל ומוסדות המדינה.

משמעות הדבר היא כי נאבד לא רק את ההרתעה מול גורמי הטרור בעקבות עסקת שליט, אלא גם נייצר מציאות חדשה, חמורה פי כמה, בה חלאות מתוך החברה ינצלו את כאבן של המשפחות והזדהותו של הציבור כדי לקדם אינטרסים שפלים.

מבחינה זו, המצב הנוכחי חמור יותר ממשא ומתן מול ארגוני טרור. כשאנו דנים עם ארגון טרור, אנו מדברים על כוח חוץ-לאומי שמלכתחילה מטרתו היא לחימה במדינה ופגיעה בה ובאזרחיה. המשא ומתן עם הארגון נובע ממציאות שלחלוטין אינה תלויה בישראל, שהרי לא אנו הקמנו את האויב עלינו.

למרות החולשה שקיימת במצב הזה, אנו לא פוגעים בכוח המוסרי של החברה, שמוכנה לשלם מחיר עצום למען שחרור של כל אחד מבנינו, חי או מת.

לא כך הדבר כשאנו באים למשא ומתן מול ארגון פשע או רוצח ישראלי. במקרה הזה, הרעה החולה לא קמה עלינו מבחוץ אלא היא בשר מבשרנו. השלמה עם כוח כזה היא השלמה עם מחלה שמקורה בחברה הישראלית עצמה, על כל ההשלכות המוסריות מרחיקות הלכת שיש במצב כזה.

במקרה הנוכחי, במיוחד לאור הדרישה הכספית החצופה, ראוי לחשוב מחדש על העסקה עם מי שמתגלה כאדם חסר לב המוכן למכור את כבוד עמו ושלום חייליו תמורת בצע כסף.

המציאות בה יהודי וישראלי דורש כסף, בעד מה שרובנו רואים בו את אחד הערכים המקודשים של האתוס המשותף לנו, קרי, הבאה לקבר ישראל של חללינו, היא חרפה חסרת תקדים שאסור להשלים עמה.

ראוי כי רשויות החוק ימצו את כל חומר הדין עם האיש, עד שימסור את המידע הזה מרצונו החופשי. חז"ל כבר מצאו ביטוי יפה לכך: "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".

אסף גולן

24.4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: