ברק או יחימוביץ'?

מאמר מערכת

 היוזמה של שלי יחימוביץ' ומפלגת העבודה להקדמת הבחירות היא במקומה. יחימוביץ' מוסיפה עוד דחיפה לכדור השלג שמתחיל להיעקר ממקומו ולהתגלגל לעבר הקלפיות. בסוף השנה שעברה ראש הממשלה דיבר בגלוי על רצונו בהקדמת הבחירות. וככל שהציבוריות הישראלית עסקה בכך יותר כך הפכה הקואליציה של נתניהו למלוכדת יותר, ואז החלו הדיבורים על כך שהממשלה תוציא את ימיה עד התאריך הנקוב לסיום הקדנציה. הדיבורים היו על כך, שלמעשה לנתניהו אין עניין להקדים את הבחירות והוא רוצה למצות את מלוא כהונתו.

זה כנראה לא היה נכון. לראש הממשלה נתניהו בהחלט יש עניין לנצל את התחזקותו בציבור בשנה האחרונה וכדי להקדים כמה מתחרים פוטנציאלים שעלולים לשחוק אותו. כרגע היוזמה של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות כרוכה במועד של אוקטובר השנה. איכשהו אין תחושה באויר, שהציבור הישראלי משתוקק ללכת לבחירות בעוד חצי שנה. אבל אם היוזמה הזאת תקבל חיזוק גם מצד הליכוד ואולי גורמים נוספים בקואליציה יש סבירות שיימצא מועד מתאים יותר, אולי בתחילת 2013.

כדאי לזכור, שרק לפני כשבועיים דיבר שר הביטחון ברק על כך, שהבחירות הבאות תתקיימנה בעוד כשנה. הכוונה היתה לסביבות מארס 13'. זה יכול להיות גם חודש חודשיים לפני.

השאלה העקרונית היא כמובן, האם יש צורך לפרק את הממשלה וללכת לבחירות ומתי? והתשובה לשאלה הזאת היא חיובית. לא משום שזו היתה ממשלה גרועה. ההיפך. זו תיזכר כממשלה טובה שהעבירה הרבה יוזמות בתחומי הכלכלה והחברה, החינוך, כמו גם יוזמות ספיציפיות כמו רפורמת ששינסקי במשק הגז וחוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש. זו ממשלה שעצרה את התדרדרות עגלתה המדינית של ישראל במדרון הנסיגות והמשאים ומתנים חסרי האחריות של הממשלות שקדמו לה. וממשלת נתניהו ובראשה נתניהו עצמו הצליחה להזיז את הקהילה הבינלאומית לכיוון של הגברת הלחץ הבינלאומי על איראן, שקודם לכן היה נרפה למדי.

אלא שמלבד הנושא האיראני, לממשלה הזאת אין עכשיו סדר יום. המשך ייצוב הכלכלה ושמירה על מגמת הצמיחה והירידה באבטלה, אלו השגים נכבדים, אבל הם אינם בגדר סדר יום לעתיד. הממשלה עסוקה בעיקר באלתור פתרונות חוקיים לפצצות זמן פוליטיות-חוקתיות שבדיוק בימים אלה מתפוצצות אחת אחת. ראה פרשת פינוי שכונת האולפנה ותפוגתו של חוק טל.

מבחינת האינטרס הלאומי סדר היום של הטיפול בגרעין האיראני דורש המשך השותפות של נתניהו וברק לזמן ארוך יותר – עד המועד שברק עצמו נקב בו, תחילת 2013. מבחינת האינטרס הכלכלי, עדיף היה מבחינתו של ראש הממשלה ללכת לבחירות עוד לפני אוקטובר השנה, למשל באמצע הקיץ. מה שייאפשר לצאת לדרך תקציבית חדשה, עם מנדט חדש לנתניהו כדי לממש בשטח את התכניות שכבר התקבלו וכאלה שעומדות על הפרק. כאשר בימין אצים לפירוק הממשלה ולבחירות חדשות, בגלל שנאתם לאהוד ברק, כדאי אולי לעצור רגע ולהשקיף על המפה הפוליטית הפוטנציאלית לאחר הבחירות. מבין השותפים האפשריים לחיזוק הקואליציה, כמו יאיר לפיד, שאול מופז ושלי יחימוביץ', זה עלול להישמע מוזר אבל הימין עוד יתגעגע לשותפות עם ברק והחמישיה שלו. עדיף אפוא ללכת עם לוח הזמנים האיראני ולקיים את הבחירות בתחילת 2013.

אמנון לורד

29.4.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: