התבטאויות מסוכנות

אורי הייטנר. פובליציסט, חבר קיבוץ אורטל בגולן

"מה ההבדל בין המהפכנים במרכאות של שדרות רוטשילד לבין אלה בכיכר תחריר? – החבר'ה בכיכר תחריר היו מוכנים לשלם מחיר והחבר'ה בשדרות רוטשילד לא כל כך", כך אמר בשבת האחרונה ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין.

מעבר לגסות הרוח והציניות שבדבריו, ראוי לתמוה האם האיש שאמר את הדברים הללו מבין מהי דמוקרטיה ומודע למהותה.

ההבדל בין המפגינים ברוטשילד למפגינים בכיכר תחריר, הוא שבכיכר תחריר הפגינו נגד דיקטטורה, ולא היה למפגינים מה להפסיד זולת כבליהם. ברוטשילד הפגינו אזרחים של מדינה דמוקרטית נגד מדיניותה של ממשלתם הנבחרת. הם עשו זאת בדרך דמוקרטית, כיאה לחברה בה הם חיים.

מי שאינו מבין זאת, אינו מבין דמוקרטיה מהי. אם האיש שאינו מבין א"ב של דמוקרטיה היה ראש שירותי הביטחון של מדינת ישראל, ארגון שתפקידו העיקרי הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית, עובדה זו צריכה להדיר שינה מעיניו של כל אזרח ישראלי.

לפני ארבע שנים הציע אהוד אולמרט לפלשתינאים מדינה בגבולות 49' (עם 'חילופי שטחים' קלים) שבירתה ירושלים, וקליטת אלפי 'פליטים' פלשתינאים בישראל המגומדת; פתח מסוכן ל'זכות השיבה'.

אבו מאזן דחה את ההצעה. מי שהיה באותם ימים ראש השב"כ מכיר זאת מקרוב. הוא גם יודע שאבו מאזן מסרב לקיים מו"מ עם ממשלת ישראל, בתואנות שונות, מאחר שהוא רוצה לפתוח מו"מ בנקודת הסיום של המו"מ עם אולמרט.

כאשר איש היודע זאת מקרוב מרשה לעצמו לומר "עזבו את הסיפורים שמוכרים לכם שאבו מאזן לא רוצה לדבר" ומאשים בקיפאון המדיני את ממשלת ישראל – הוא מעיד בעיקר על עצמו ועל חוסר היושרה שלו. האם אדם שזהו שיקול דעתו, ראוי להיות האורים והתומים שלנו בסוגיה רצינית כסוגיית הגרעין האיראני?

איש אינו רוצה בתקיפה ישראלית באיראן, ודאי שלא ראש הממשלה ושר הביטחון. הכל יודעים שמחירה של תקיפה כזו עלול להיות כבד ביותר. רק דבר אחד מסוכן יותר מן התקיפה – הִמצאות נשק גרעיני בידי איראן. אם מדינת ישראל חפצת חיים, אסור לה לאמץ הנחת עבודה לפיה איראן לא תשתמש נגדה בנשק גרעיני, אם יהיה לה כזה. גם ללא שימוש בפועל, עצם המצאותו של נשק כזה בידי איראן ישנה את כל כללי המשחק במזרח התיכון.

אין כל סיכוי לשלום במזה"ת, כשמעליו מרחף נשק גרעיני בידי איראן. אם האופציה האחרונה למנוע זאת תהיה מתקפה ישראלית, אין מנוס ממתקפה כזאת. אולם כדי למנוע התקפה כזאת, יש צורך בצעדים קשים וחריפים, בעיקר צעדים כלכליים ואולי אף צבאיים, של העולם החופשי כלפי איראן. הדרך היחידה לגרום לכך, היא איום מוחשי ואמין של ישראל לתקוף באיראן.

למעשה, רק איום ישראלי כזה, עשוי להיות מנוף לצעדים שימנעו את הפיכת התקיפה הישראלית לבלתי נמנעת. ההישג החשוב ביותר של ממשלת נתניהו, הוא העלאת האיום האיראני לראש סדר היום העולמי ודחיפת העולם להחרפה הדרגתית, גם אם איטית מידי, של הצעדים נגד איראן.

הצהרות מן הסוג של דברי דיסקין מפי אדם עם רקורד ביטחוני כשלו, מחבלות באופן חמור במאמץ החשוב הזה. בדבריו הפגין דיסקין העדר שיקול דעת וחוסר אחריות.

2.5.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: