התפוררות

ד"ר מנפרד גרסטנפלד, יו"ר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

 תוצאות הבחירות בצרפת וביוון החריפו את המצב המשברי שאירופה נתונה בו. הנשיא הצרפתי החדש, פרנסואה הולנד, הודיע שצרפת לא תמלא אחר הסכם הצנע שקודמו מהימין ניקולא סרקוזי סגר עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל.

ביוון, אותן מפלגות שחתמו על הסכם הצנע עם האיחוד האירופי, נחלו מפלה גדולת ממדים בבחירות לפרלמנט בן 300 המושבים. המפלגה הסוציאליסטית פאסוק והמפלגה השמרנית של הדמוקרטים החדשים קיבלו יחדיו רק 32 אחוזים מכלל הבוחרים. הודות לבונוס האלקטורלי שמקבלת המפלגה הגדולה ביותר, מקבלים הדמוקרטים החדשים 108 מושבים בפרלמנט. עם ה-41 של פאסוק זה לא מספיק לרוב קואליציוני. שאר חמש המפלגות אינן מעוניינות לתמוך בהן. כמה מהן נמצאות בשמאל הקיצוני. בימין הקיצוני קיבלה מפלגת 'שחר מוזהב' של הפשיסטים הקיצונים 21 מושבים. קיימת סבירות גדולה לבחירות חדשות.

כדי לקבל פרספקטיבה נכונה על ההשלכות של תוצאות הבחירות בצרפת וביוון מבחינת האיחוד האירופי, צריך לנתח שני משברים מבניים שמטילים את צִלם במקביל: משבר האירו והמשבר של האיחוד האירופי.

משבר הארו הוא מבני. 17 מדינות באיחוד האירופי שותפות לאותו מטבע, אך התנאים הכלכליים ומערכת המס של כל אחת מהן שונה בתכלית. גם התרבות הארגונית שונה: המדינות הצפוניות כמו גרמניה, הולנד ופינלנד מפגינות משמעת פוליטית משמעותית מזו שמפגינות איטליה, יוון וספרד.

הכנסת הארו למחזור בשנת 2002 כמטבע אחיד, הפכה את האופציה של פיחות המטבע לבלתי אפשרית, בעוד שזוהי התרופה העיקרית שניתנת לארצות שונות, כדי להפוך לתחרותיות יותר.

ההיבט הבהול ביותר במשבר האיחוד האירופי מקורו בבעיית האירו. המשבר הזה מתדלק את האקטיביזם האנטי-אירופי של מפלגות הקיצון מימין ומשמאל. בצרפת הדבר מצא את ביטויו באופן מתון מביוון. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות זכתה מארין לה פן, מנהיגת החזית הלאומית, ב-18 אחוזים מהקולות. מהרגע שנפטרה מהאנטישמיות של אביה – המנהיג המייסד של המפלגה הלאומנית – הפכה ליותר ויותר מקובלת בחברה הצרפתית.

המשבר המבני באיחוד האירופי מרחיק לכת הרבה יותר ממשבר הארו. הרעיון המקורי של אירופה מאוחדת היה נכון: אירופים אכן צריכים לשתף פעולה ביניהם, במקום לרצוח אחד את השני כפי שקרה בשתי מלחמות עולם. אלא שהאיחוד האירופי הפך בהדרגה למנגנון בירוקרטי לא-דמוקרטי, שנהנה מסמכות לבטל הכרעות של פרלמנטים שנבחרו בצורה דמוקרטית והוא מרוחק מהאזרחים.

הסיבות לכך שיהיה קשה להתגבר על המתחים שבין צרפת ויוון לבין בריסל שונות ומגוונות. הנשיא הולנד לא יכול להתפשר יתר על המידה על מצע הבחירות שלו. הוא מתנגד לצעדי הצנע של ההסכם, שאינם כוללים עידוד הצמיחה. הבחירות הבאות לפרלמנט בצרפת ייערכו בספטמבר. הולנד זקוק לרוב סוציאליסטי כדי להמנע מלהשען על בעלי ברית כגון הקומוניסטים, מפלגת השמאל והירוקים.

ביוון ההתנגדות לתכנית הצנע שנכפתה על המדינה היא עצומה. היא מצאה את ביטויה בדרכים אלימות וקריאות 'נאצים' כלפי גרמנים, דרכים שפוגעות בתיירות – מקור ההכנסה החיצוני העיקרי של יוון. מספר התיירים הגרמנים ביוון צנח בכ-50 אחוז, מה שמחמיר מאוד את מצבה הכלכלי.

בינתיים, מומחים שונים לא מפסיקים לצלוף באירו. תומס מאייר, הכלכלן הראשי הפורש של הבנק הגדול ביותר בגרמניה, הדויטשה בנק, גורס שאם איטליה וספרד לא מסוגלות לעמוד בהתחייבויות שלהן, צריך לפרק את תחום-האירו. מאייר טוען גם שאם יוון מתנהגת בצורה חסרת אחריות צריך לתת לה לפשוט רגל. לדעתו, גורל האירו יוכרע השנה.

פרנץ פוירבך, הנשיא הפורש של חברת חלקי המכוניות 'בוש' הגרמנית מעריך שיוון לא תשלם דבר מחובותיה. מנהל של קרן השקעות צרפתית מובילה, אדוארד קרמיניאק, העיר בזהירות שהרכב תחום-האירו יהיה שונה בעוד עשר שנים ממה שהוא עכשיו.

בינתיים, גרמניה – ומרקל בראשה – חולשת על הזירה. האירו הפך את המדינה המובילה באיחוד האירופי לתחרותית עוד יותר. גרמניה היא ספק הערבויות הגדול ביותר לארצות החלשות. אלא שתפקידה הבולט והחשוב מוביל למרירות והתנגדות רבה יותר בארצות אירופיות אחרות. יהיה זה גורם נוסף למתחים המצטברים באיחוד האירופי.

 11.5.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: