לא לסמוך על הנס, להתחיל בהסברה

דוד בדין, מנהל סוכנות הידיעות "מקור ישראלי", יו"ר המרכז לחקר מדיניות במזה"ת

מינויו של שאול מופז לתפקיד רם בממשלת ישראל יכול להכין את הקרקע לנסיגות נוספות. היה זה מופז שכשר ביטחון ביצע את הנסיגה של כל בסיסי צה"ל וישובי עזה לפני שבע שנים, במסגרת תכנית ההתנתקות. לפני כשנה נשאל אם הוא מתחרט על הנסיגה. תשובתו החד-משמעית היתה: "לא".

בחודש מרץ 2005, שלושה חודשים לפני צאת הנסיגה מעזה לפועל ולאחר שהתכנית היתה כבר חלוטה, הופיע יולי אדלשטיין – אז חבר הכנסת והיום שר – במתנ"ס גוש עציון, והזהיר מפני המשכה של תכנית הנסיגה, שתתרחב גם ליהודה ושומרון.

ממשלת ישראל מעולם לא פירסמה את מפת הנסיגה המתוכננת שאושרה על ידה, אך מפה זו שנחשפה לאחרונה, מצביעה על גבולות מדינת ישראל לאורך תוואי גדר הביטחון הקיימת, בשינויים קלים.

ציבור המתיישבים והפגנות הימין שמתריעים על הקפאת בניה ביו"ש, החרבת ישובים יהודים והריסת התנחלויות בלתי חוקיות מתמקד בטפל ולא בעיקר. ההתנחלויות כשלעצמן לא מעניינות את רוב תושבי מדינת ישראל. במקום זאת, יש להחזיר את שיטת המפות, שתצביע על קרבת הכפרים הערביים שמעבר לקו הירוק לאוכלוסיות יהודיות שמרוכזות בלב המדינה.

משך כל שנות תהליך אוסלו, מועצת יש"ע עודדה את הרעיון המטעה שתוכניות הנסיגה פוגעות בתושבי של יהודה ושומרון. גישה זו משחקת לידי 'שלום עכשיו', בכך שהיא מבדלת את האינטרס ההתיישבותי מהאינטרס של כלל הציבור.

מהלך הסברתי בנוגע לחשיבות עתידם של שטחי יהודה ושומרון חייב לכלול את התוצאות הקטסטרופליות שנגרמו מהנסיגה הקודמת ליישובי הנגב המערבי. העברת הישובים לידי האוייב גרמה לכך שכל תושבי האזור חיים כעת בצל איום יומיומי של התקפות קסאמים. ההתקפות הללו משוגרות ע"י מחבלים המשתמשים באדמות גוש קטיף כבסיסי שיגור. נפגעי קאסמים משדרות ומהנגב המערבי יכולים להופיע בכל אירוע הסברה ולהדגיש את השפעת המצב הביטחוני על שגרת חייהם.

דו"ח גולדסטון יכול לשמש דוגמא טובה להפרכת האשליה לפיה מדינות העולם מצדיקות פעולה צבאית נגד מחבלים שפועלים מאדמות שהיו פעם התנחלויות. אחת ההצדקות שהיתה לתכנית ההתנתקות גרסה ש"העולם לא יוכל להאשים אותנו בפשעי מלחמה ובכיבוש אם ניסוג מאדמות אלו, ולא יגנה אותנו אם נוכיח שרק הגנו על עצמנו". עלילות הדם בעקבות מבצע 'עופרת יצוקה' והאפקט השלילי של דו"ח גולדסטון המוטה מוכיחים בדיוק את ההיפך.

מכיוון שהכלכלה היא הגורם חשוב ביותר לציבור בישראל, יש בסיס להניח קי קיימת חשיבות לכך שנמל התעופה הבינלאומי היחיד בישראל – שממוקם 7 קלומטרים בלבד ממדינה פלשתינית מתוכננת – יהיה מקום בטוח. תוכנית נסיגה עתידית תכניס את שדה התעופה למצב של 'מרחק שדרות'.

יש להדגיש כי ארגון אש"ף (האם מישהו עדיין זוכר את שמו?) ממשיך להיות מחוייב למאבק המזוין ולמימוש זכות השיבה לכל מקום שנכבש ב-1948, ומעולם לא התנער מתכניתו זו. המפות של הרשות הפלשתינית מוחקות את מדינת ישראל.

לסיום: המחנה הלאומי חייב להבין שאין לסמוך על הנס. הקב"ה לא יציל את המחנה הלאומי ברגע האחרון מנסיגות נוספות או מהריסות יישובים. חייבים להתפלל, ובאותה מידה חייבים לפעול בנחישות לשכנע את כלל הציבור בישראל.

15.5.12


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: