שאריות של הרתעה

זאב קם

השבוע מצאנו שוב את המתכון המושלם עבור המחבל הפלשתיני. המתכון כולל קמצוץ של סבלנות, מנות גדושות של חשיפה תקשורתית, ובניגוד לרוב המתכונים, שכוללים מצרכי מזון, במתכון הזה מפסיקים לאכול בצורה סדירה למשך תקופה.

הסכם האסירים הפלשתינים ש'הושג' בין האסירים לבין מדינת ישראל הוא דובדבן בקצפת. הפעם, בניגוד לעסקאות חילופי שבויים שהיו בעבר, אפילו לא היה צורך בחטיפת חייל כדי להוריד את מדינת ישראל על ברכיה. כל שנדרש הוא להפסיק לאכול. במילים אחרות: סכן את חייך, ומדינת ישראל כבר תעשה שמיניות באוויר כדי לדאוג לרווחתך ולשביעות רצונך (תרתי משמע).

אחת לכמה חודשים נזכרים אחדים מחברי הכנסת וגם חלק מהעיתונאים, להזדעק על התנאים המפליגים של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל. צועקים במשך מספר ימים שלא ייתכן שמחבל מורשע מתבקש לבחור את התא בו יאוכלס מתוך קטלוג דירות יוקרה. למעשה, אסיר ביטחוני בישראל שווה ערך לחבר כנסת בפרלמנט, לפחות בכל מה שקשור לזכות לקבל עיתונים חינם לכל ימי חייו.

אולי כדאי שנשאל את הבריטים איך מתייחסים למחבלים שמחליטים לשבות רעב. בזמנו, ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, נתקלה בשביתה כזו מצד מחבלים מהמחתרת האירית. אחרי שכמה מהם החזירו את נשמתם לבורא, הבינו יתר האסירים שהגיע הזמן לחזור לאכול. אצלנו, לעומת זאת, בוחרים לאפשר ביקורי משפחות מעזה.

כן, שמעתם נכון. ביקורי משפחות ממקום שהוגדר כישות טרור וכאויב של מדינת ישראל. מעניין לדמיין מה היה קורה לו גלעד שליט (בזמנו) היה פותח בשביתת רעב, עד שיזכה לביקורי משפחה משלו. בעצם, אין צורך לדמיין. מספיק להיזכר בתמונות הראשונות של החייל הרזה עם חזרתו לארץ. הרבה הוא לא אכל.

שני הישגים הוזכרו בצד הישראלי בעקבות הסכם האסירים. הראשון דיבר על התחייבות של כל אותם אסירים שלא להיות מעורבים בפעילות טרור והכוונת טרור מתוך בתי הכלא בישראל. הדבר שווה ערך להשערה שח"כ אחמד טיבי יסכים להדליק משואה בטקס המרכזי בהר הרצל ביום העצמאות הבא.

ההתחייבות הזו – שבישראל כל כך מתגאים בה – מזכירה את ההתחייבות עליה חותם מחבל שמשוחרר בעסקת שבויים. גם בה הוא נשבע בכל היקר לו שלא לחזור לפעילות טרור. מבטיח, ורגע לאחר מכן לוקח את המסמך לשירותים, ולא כחומר קריאה.

ההישג השני שהוזכר עוסק בכך שמהומות יום הנכבה היו מצומצמות בהרבה מאלו שהיו צפויות ללא אותו הסכם שהושג. בכלל נהדר. מה זה אומר על יכולת השלטת הסדר והביטחון של מדינת ישראל? שאין כזו.

לכן, במקום להשליט סדר בדרך ההגיונית והמתבקשת, מעדיפה מדינת ישראל להיכנע לתכתיבים של אנשים שהורשעו בפעילות טרור. מעכשיו יהיו יותר ביקורי משפחות, תבוטל הפרדת אסירים, וכנראה שלא מעט אסירים מנהליים ישתחררו בקרוב הביתה.

גם השאריות האחרונות והמעטות שנותרו מההרתעה והעמידות הישראלית, התנדפו השבוע לקול קרקורי הבטן הרעבה של האסירים הביטחוניים.

 17.5.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: