מלכת השוטים בבגדד

מאמר מערכת 

המערב מתגלם בדמותה של הממונה על יחסי החוץ של האיחוד האירופי, הברונית קתרין אשטון. איש לא ספר, אבל נראה שהדימוי המצולם הנפוץ ביותר בשבועות האחרונים בכל כלי המדיה, הוא של סעיד ג'לילי האיראני בתמונה משותפת עם הממונה הנכבדה. אם לא אשטון וג'לילי אולי אשטון עם איראני בכיר אחר. פרצופה האווילי מולך בכל.

יש לה תואר אצולה, ובעברה היתה מראשי ארגון שנלחם נגד מדיניות הגרעין של בריטניה, מדיניות שנועדה לבסס את יכולת ההתגוננות וההרתעה העצמאית של הממלכה המאוחדת. יש תיעוד לכך שהארגון שלה קיבל בשנות ה-80 מימון מברית המועצות, בעת שהברונית שימשה כגזברית שלו. קשה לחשוב על דמות שמגלמת את כל החולשות והניוון של המערב יותר מאשטון.

האם מישהו יכול לתת אמון בדמות שכל ישותה שוללת את אמצעי ההתגוננות של המערב נגד משטרים טוטאליטריים? ומה בקשר לנשיא אובמה, שקיבל תמיכה מהמפלגה הקומוניסטית האמריקנית בעת שרץ לסנאט, נשיא שעוסק בפייסנות ותרם למאמצי הדה-לגיטימציה של הפלשתינים נגד ישראל?

קשה לראות איזו הפתעה מרעישה תנוח בחובו של אופק המשא ומתן שמנהלות חמש המעצמות (פלוס גרמניה) עם איראן. קריסת המשא ומתן אתמול בבגדד, כאשר האיראנים מהתלים בנושאים ונותנים תוך קבלת גיבוי מסין ורוסיה, צריכה להבהיר לספקנים כי יש רק דרך אחת להסיג לאחור את מאמצי הגרעין של איראן: תקיפה צבאית.

שלב המשא ומתן לבדו כבר העניק לאיראנים דיבידנדים רבים: הצילומים המשותפים עם נציגי המערב ועם מלכת השוטים אשטון רק מעניקים להם לגיטימציה בינלאומית. זו איננה לגיטימציה רק לפרויקט הגרעין שלהם; ערב חידוש המשא ומתן יצא הרמטכ"ל האיראני בהכרזה פומבית כי מטרתה של איראן היא חיסול מדינת ישראל.

לא רק שהמשא ומתן איתם מעניק לגטימציה להכרזות ההשמדה שלהם, עכשיו מסתבר שהכרזות אלה בעצם משמשות דלק ואף זרז למפגשים. איראן משתמשת בהליכי המשא ומתן והסנקציות לדה-לגיטימציה של ישראל, בסיועם האדיב של כלי תקשורת במערב וגורמי ביטחון חסרי אחריות.

עדות להצלחת המדיניות הזאת היא כוונת תורכיה לתבוע ולהאשים כמה מראשי מערכת הביטחון בישראל בפרשת המרמרה, ולדרוש מאסרי עולם על 'מעשי רצח בכוונה תחילה'.

בהקשר של היום, מדובר בפעולת איבה מצד תורכיה. עדות לאווירה של התרת דם ביחס לישראל. אותן פעולות איבה מדיניות – שמכשירות את הקרקע לפעולת האיבה האולטימטיבית של מלחמה בעלת כוונות חסלניות – רק מעניקות כוח ודיבידנדים לאיראן, תורכיה, לפלשתינים ובקרוב אולי גם למצרים.

לישראל לא נותרה ברירה אלא לשבור את המעגל הזה, כשסביבה מתהדקת טבעת של מעצמות עוינות איסלאמיות בעוד היא מושבת על ספסל הנאשמים. יש רק דרך אחת לשבור את המעגל, והיא פעולה צבאית במתאר כזה או אחר של ישראל באיראן.

לא מדובר בהכרח בפתיחת מלחמה. עצם המכה נגד מדינה שמרשה לעצמה להכריז בגלוי על כוונותיה להשמיד את ישראל יש בה ערך חשוב. הפלשתינים לא מוכנים לשאת ולתת עם היהודים, התורכים מתייחסים אל מנהיגותה כחבורת פושעים ואילו האיראנים חוגגים עם קתרין אשטון, ובין סבב אחד לשני של משא ומתן מכריזים על חיסולה של ישראל.

ישראל בהחלט צריכה לשקול מעבר ממדיניות הליכה על הסף – לשלב הפעולה הצבאית.

28.5.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: