בעיית המסתננים: צרות של עשירים

מאמר מערכת

לפני שבועות מספר נסעתי לפגישה בתל אביב. החלטתי להיות מסודרת, ובמקום לשאול כיצד מגיעים, הורדתי הנחיות ממפות גוגל. באחת הפניות טעיתי, וחיש מהר מצאתי את עצמי בהארלם. ליתר דיוק, בשכונה שדומה להארלם כפי שדמיינתי אותה, כי בשלוש הפעמים בהן ביקרתי בניו יורק – לא העזתי להיכנס לשכונה הידועה לשמצה.

בביקור החטוף בדרום תל אביב, הרגשתי כמו תושב גוש דן שבדרך לגוש עציון או לעפרה נכנס בטעות לכפר ערבי כיוון שהחליט לציית להוראות הג'י.פי.אס. הסביבה שונה לחלוטין, ובכל זאת מערערת במקצת את תחושת הביטחון.

מצאתי את הדרך החוצה וחשבתי לעצמי כמה מעטים מאתנו נחשפים לתל אביב האחרת, שביום מן הימים תתפוצץ לנו בפרצוף.

והנה, בשבועיים האחרונים אנחנו מוצפים בכותרות שעוסקות בעובדים הזרים. ישראל נשאבה לדיון נוקב בסוגיה, כשהחברה נקרעת בין הצורך החיוני למצוא פתרון, לבין האג'נדה הפוליטיקלי- קורקט בה אנו מבקשים לאחוז.

מבלי להיכנס לפרטי הפתרונות האפשריים – שרובם ככולם אינם בגדר פוליטיקלי קורקט – יש לציין את חצי הכוס המלאה, שהוא עצם הדיון שאנחנו מנהלים.

לכל מעמד בחברה בעיות משלו; לכל מדינה בעיות משלה. בעוד שבאפריקה מתמודדים עם רעב, בעולם המערבי נאלצים להיאבק במחלות שהן פועל יוצא של חיי נוחות – השמנת יתר, עלייה בכולסטרול או התמודדות כלכלית עם אוכלוסייה מזדקנת שמאריכה חיים הודות להתקדמות הרפואה. האמנם צרות? כן, אבל צרות של עשירים.

בשבועיים האחרונים נכנסה ישראל למועדון. סוגיית העובדים הזרים ומהגרי העבודה מעסיקה את מדינות אירופה, ולאחרונה הופכת בחלק ניכר מהן לנושא המרכזי של הבחירות לפרלמנט. בישראל בעיית הזרים לא עומדת להאפיל על סוגיות ביטחוניות או ענייני דת ומדינה, אבל מספיק מרכזית כדי שנתפנה לעסוק בה.

אולי זו הפוגה זמנית, אולי זו אשליה של שלווה, אבל משהו קורה במציאות הישראלית. זהו תענוג כשהכותרות עם הקפה של הבוקר לא עוסקות באינתיפאדה שלישית, לא בקטיושות בצפון, לא בקסאמים בדרום, לא בלחץ אמריקאי שנועד לגרור אותנו לסיבוב נוסף של מו"מ שהתוצאה שלו היא ויתורים נוספים, לא פיגועי ירי, לא אוטובוסים מתפוצצים.

אם בגלל האביב הערבי ואם בגלל יכולת מפתיעה שגילתה הממשלה שלא להיגרר להרפתקאות מדיניות שסופן ידוע מראש – ואולי בגלל השילוב של השניים – אנחנו מגלים שאפשר גם אחרת. אפשר ליהנות משקט יחסי ולהתעורר בבוקר לחדשות של אירופה. לצרות של עשירים.

סופיה רון מוריה

30.5.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: