אליטת שמאל אנטי-חברתית

מאמר מערכת

לא לעתים קרובות סוגיות מוסר ופוליטיקה עומדות בראש סדר היום. כזאת היא סוגיית המסתננים, בעיקר בדרום תל-אביב, בעיה שמסרבת לרדת מסדר היום. יש צורך להגדיר ולהבהיר בדיוק את כל הפרשה ומה שמתנהל מסביבה.

ראשית לכל: מי אלים ומי תוקף את מי? התשובה החד משמעית היא, שבסיוע ארגוני השמאל ובתמיכה אקטיבית של מערכת המשפט בישראל, מתבצעת התקפה אלימה על תושבי דרום תל-אביב ושכונותיה.

מה שהתרחש שם בשנים האחרונות – שנים ספורות, צריך לומר – איננו גל הגירה והשתלבות הדרגתית של זרים בשכונה מקומית בעלת מסורת; מה שהתרחש בחסות ארגוני זכויות האדם ובתמיכת חלק מהממסד הישראלי ובתי המשפט הוא טרנספר מהיר של אוכלוסיה זרה לחלוטין, שאין לה כל קשר לתרבות ולחברה הישראלית, היישר אל תוך שכונות מצוקה שבה דרים ישראלים קשי יום אך בעלי מסורת יהודית וישראלית ובעלי גאווה עצמית. כביכול, האוכלוסיה שהשמאל האנטי-חברתי בישראל מבקש לעזור לה.

כתוצאה מהשטפון הדמוגרפי המהיר הזה – שהביא עמו רמת פשיעה לא ידועה עד כה, וזאת בשכונות מוכות עבריינות – הופיעו כמה מקרים של אלימות נגדית. היו הפגנות שבהן נשמעו קריאות שלא נעמו לאוזן האסתטית של יושבי אולמות הקונצרטים ע"ש מאן. מיד התחלפה הרוח; במקום זעזוע על ההרס החברתי שנגזר על העיר תל-אביב ועל החברה הישראלית, הוסט השיח הציבורי כלפי השעיר לעזאזל, בעיקר ח"כ מירי רגב. כמה טוב שהיא קיימת, כמה טוב שנשארו כמה כהניסטים.

ארגוני השמאל – וזה כולל גם פוליטיקאים מסוגו של ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ – אינם דואגים כלל לזכויותיהם של בני אדם זרים, שאכן עברו הרבה סבל; עבורם מדובר בבשר תותחים במלחמתם נגד החברה הישראלית ונגד הדמוקרטיה בישראל.

שטפון ההסתננות מספק לאנשי השמאל שרואים בחברה הישראלית שדה קרב, עוד חזית שבה ניתן לבצע קיטוב. זהו כמעט חוק טבע, שבעקבות שינוי דמוגרפי מהיר ודרמטי כל כך תגיע רמת החיכוך ברחובות העיר לדרגה שהפעולה המתונה ביותר שבהם תהיה קריאת סיסמאות גזעניות. או-אז מגיעים אנשי הקרן החדשה וארגוני זכויות האדם, וחותכים כמו סכין לוהטת בחמאה. שדה הקרב כמו הוצת לכבודם.

הדברים חייבים להיאמר, ומערכת המשפט אינה יכולה להתיימר להיות כאן מהאו"ם. גם צה"ל ומערכת הביטחון אינם יכולים לעמוד בתווך, כמו כוחות לשמירת השלום באזורי סכסוך. כשיש למדינת ישראל בעיה חברתית שנוגעת לאינטרס לאומי ארוך טווח, הרשויות המבצעות חייבות לפעול ולא להסתתר מאחורי מילוי חובה פקידותית.

השמאל בישראל אמון על לוחמה פוליטית מקטבת לפי הכלל הרומאי הקדמון: הפרד ומשול. אפילו השמאל הציוני המתון זקוק לשמאל הרדיקלי, כדי שזה ישסע את המגזרים השונים לגזרים. אז לא יועיל שום רוב לאומי בקלפי. עצם העובדה שגירושם של כמה אלפי מסתננים מעוכב על ידי עתירה לבג"ץ היא בושה; היא חלק מהמתקפה שמבצעים אנשי האליטה בשבתם כחברי ארגוני זכויות אדם, כעורכי דין וכשופטים נגד אוכלוסיה חלשה.

הם הרי כל כך אוהבים להדר ולדקדק: לא חלשה אלא מוחלשת. אכן – במקרה של דרום תל אביב, מוחלשת ומדוכאת בכוונת מכוון של אליטה אנטי-חברתית.

 אמנון לורד

1.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: