מה עושים עם מפלגה שאין בה כזית?

 הרב שלמה אבינר, רבה של שכונה א' בבית אל וראש ישיבת 'עטרת ירושלים'

חברי הכנסת הדתיים-לאומיים הם אנשים טובים ויקרים שפועלים רבות למען האומה, התורה והארץ, ועל כך יש להעריכם מאוד. אך עם כל רצונם הטוב, הציבור הדתי-לאומי נמצא בייצוג קיקיוני. אם ימשיך להיות מפוצל, יש חשש ששתי המפלגות שלו לא תעבורנה את אחוז החסימה.

אולי זה הזמן לפרוס את היריעה באופן רחב ועמוק ולחשוב לאן פנינו מועדות.

המציאות היא שהעם היושב בציון אינו נותן את אמונו במפלגה דתית לאומית. יתר על כן, כמחצית מהדתיים-לאומיים עצמם מצביעים בעד מפלגות שונות. על אף שלקראת הבחירות כמעט כל הרבנים יוצאים בקריאה גדולה למי להצביע – הציבור אינו הולך בעקבותיהם.

אכן, רבנו הרב צבי יהודה אמר להצביע בעד מפלגה דתית, אבל יש לדון אם התכוון גם למפלגה שאינה אלא שופר קטן של אמת וצדק בלי כוח ממשי. כשעם ישראל רצה מלך, אמר רבונו של עולם  לשמואל הנביא: אמנם אין צורך, אבל אי אפשר ללכת נגד רצונה של האומה. רבנו אמר להצביע בעד מפלגה דתית, השאלה היא אם מפלגה שאין בה 'כזית' עדיין נקראת מפלגה.

בנוסף, יש לתקן את ההגדרה שבמפלגות אחרות אין תורה. התורה היא כלל ישראלית, היא רואה את הטוב שבכל המפלגות שכולן יחד בונות את בית ישראל.

מה מפריע לציבור הדתי לאומי אצל מנהיגיו, אצל אישיו הפוליטיים ורבניו? הוא סובר שאינם מסוגלים להנהיג את האומה. ההוכחה לכך היא שאינם מסוגלים להנהיג את עצמם: הם התפצלו לשתי מפלגות שכל אחת מהן בעצמה מפוצלת. הציבור מבחין היטב שרבים ממנהיגיו הפוליטיים ולצערנו גם הרוחניים, עסוקים באינטריגות ובסכסוכים שפלים.

המנהיגים הרוחניים אינם חדלים מלדבר על אחדות, אבל הציבור מבחין היטב שהכוונה היא 'אחדות כמוני'. נקעה נפשו של הזרם המרכזי מהצביעות הדתית אופיינית.

עוד דבר שמפריע הוא שבשוליים יש קיצוניות. גם אותם השוליים הם אנשים טובים, אבל אינם מייצגים. יש רושם מוטעה שהופך את השוליים לחוד החנית, בגלל התקשורת שתמיד מתמקדת בגבולי וביוצא דופן. פעמים רבות הפלג הקיצוני הוא שמושך את העגלה, וכל השאר מפחדים לפתוח את הפה פן יאשימו אותם כבוגדים ופושרים.

הקיצוני יודע להשתמש היטב בתחבולות הלשון, באורח מתוחכם ודמגוגי. הוא משקיע את האנרגיה בשכנוע עצמי, ובזה עמלו נושא פרי. זה בערך תוכן הנאומים הפנימיים שלו: "כל האמת אצלנו ומי שאינו חושב כמונו טועה. לא די בשינוי קוסמטי בחברה, צריך שינוי רדיקלי. לשם כך כל האמצעים כשרים. אנו מכינים אלטרנטיבה, בעזרת ד' נצליח מתוך דבקות במטרה. ובכלל איננו קיצוניים זה הם שקיצוניים בחולשה, ואנו מחזירים את האיזון. ודאי אנו נגד אלימות, אלא שבמצבים מיוחדים חייבים להשתמש באמצעים מתאימים".

אבל איננו מתייאשים. אדרבה, יש לנצל את עומק המשבר. כדי לעלות יש תרופה פשוטה: התפקדות כללית של הבוחרים לשם בחירת יושב ראש, חברי כנסת וחברי מרכז – של מפלגה דתית לאומית אחת. בחירות ישירות, בלי מעקשים ותחבולות. כבר זמן רב הציבור אינו נותן אמון, הוא חושש ולא סומך על העסקנים.

תפקידם של אנשי רוח ואמונה להפעיל את השפעתם הברוכה על האומה. תפקידה של מפלגה הוא להפעיל את כוחה האלקטורלי. רק ביושר יש תקווה.

6.6.12


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: