שכונת האולפנה: ילד להורים גרושים

מאמר מערכת

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, היום תדון מליאת הכנסת בשתי הצעות חוק ההסדרה שנועדו למנוע את פינויה של שכונת האולפנה בבית אל. אחת של זבולון אורלב, שנייה של יעקב כץ – שתיהן עומדות ליפול.

הכישלון, בדרך כלל, הוא יתום. לכישלון של היום צמודים הורים שאמורים לשאת באחריות: שרי הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס. לכאורה, כל מי שלא יצביע בעד חוקי ההסדרה אחראי לפינוי העתידי ולהשלכות מרחיקות הלכת שייצור. אבל הפוליטיקאים הנ"ל אינם בגדר הורים. הם דודים ואחים במקרה הטוב.

רבים בחשו בקדירה, אבל הניסיון למונע את הפינוי נכשל כי למאבק לא היה אבא מסור, חזק וסמכותי. המאבק הזה הוא בן של הורים גרושים. כל אחד מההורים, הבית היהודי מחד והאיחוד הלאומי מאידך, הגיש הצעת חוק בניסיון להציל את הילד. אך לילדים ממשפחות מפורקות אין גב ולא תשתית הולמת.

אלמלא הפילוג שלפני בחירות 2009, סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל שגודלה שבעה-שמונה מנדטים – ואולי אף יותר, כי הפילוג גבה מחירים אלקטוראליים – הייתה מציבה היום אולטימאטום לראש הממשלה.

נכון, בקואליציה של 94 ח"כים שמונה מנדטים לא ממש מזיזים לראש ממשלה. אבל לפרישה של שמונה יש השלכות ויש דינאמיקה משלה. ראש ממשלה עשוי לחשוש ממנה. שלושה מנדטים – אף ראש ממשלה לא סופר.

לכישלון של חלק גדול ממאבקי הימין הורים רבים, ומקום מגוריהם ימינה מהליכוד. החל מגאולה כהן והרב ולדמן, עבור ברפול וגנדי וכלה באיחוד הלאומי של היום – כולם אנשים משכמם ומעלה. אך משנות השמונים ועד היום, ההנהגה הפוליטית של הימין ממשיכה לנהוג כעכבר ששוכב על דינרי זהב. הם מנעו הקמת מפלגת ימין גדולה ודמוקרטית והימין הפוליטי זה חמש עשרה שנה לא עובר את הרף של ארבעה מנדטים.

אל להם לבוא בטענות לליכוד: הליכוד היא מפלגת ימין-מרכז וגם מפלגת שלטון, על כל המשתמע מכך. אל להם לבוא בטענות לישראל ביתנו: לישראל ביתנו סדר יום משלה, כשבוחריה מעדיפים לראות אותה בקואליציה. אל להם לבוא בטענות לש"ס: זו מבקשת 'להחזיר עטרה ליושנה', ולאו דווקא להחזיר את הזירה הציבורית לימי גוש אמונים.

זה חצי יובל מונעים פוליטיקאים מהימין מהלך פוליטי חיוני: הקמת מפלגת ימין שמושתתת על השטח, דמוקרטית, עם מפקד ופריימריז; מפלגה חיה, נושמת וצומחת. המשפחה מפורקת, הילדים – כלומר, המצביעים – מתפזרים לכל עבר, שתי מפלגות זעירות מנסות לסתום את הפרצה בחומה המגנה על ההתיישבות ולמנוע סחף של תביעות שיובילו לפינויים נוספים.

אלא שהבית היהודי מגזרית, והאיחוד הלאומי מתנהלת במאה ה-21 כמפלגת חצר דוגמת יהדות התורה. עם שתי מפלגות כאלה לא מנצחים במערכה; אפילו לא בקרב.

מי שלא מקים צבא מודרני, שלא יתלונן כשהוא חוטף מהלומות בחזית. מי שמונע פריימריז בימין, שלא יגלגל אשמה על בני בגין או על בוגי יעלון. לא שהם פטורים מאחריות, אך לא הם הכתובת העיקרית. לא הם ישמרו לכם על הילד.

סופיה רון-מוריה

6.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: