מה שמגיע – מגיע

רן מלמד, סמנכ"ל מדיניות חברתית בעמותת 'ידיד'

לפני מספר ימים שמעתי את אחד ממנהלי הארגונים החברתיים שמנסים לקדם דו קיום בין החברה הערבית ליהודית, כשהוא מבקש מועדת 'השוויון בנטל' להפריד בין הדרישה לגייס לצבא את הציבור החרדי, לבין התביעה לשירות אזרחי של הציבור הערבי.

יש בבקשה הגיון רב: החברה הערבית, בניגוד לציבור החרדי, היא חברה מקופחת. רמת הקיפוח גבוהה כל כך, שממשלות ישראל לדורותיהן הקימו ועדות בלי סוף שכתבו תוכניות חירום ותוכניות חומש לצמצום הפערים והענקת זכויות חברתיות, אך אלו נשארו כאות מתה בספרי ההיסטוריה שלנו.

דווקא הממשלה הנוכחית מנסה לשנות את המצב. מִנהלת מיוחדת הוקמה במשרד ראש הממשלה, והיא מכוונת ומתאמת את נושאי התעסוקה והתשתיות; יש ניסיונות, לא מספיקים אמנם, לשנות את מערכי הלימודים, את דרך קבלת התלמידים הערבים לאוניברסיטאות; אפילו נשיא המדינה יזם הקמת מערכת לקידום העסקת אקדמאים ערבים, תוך שהוא פועל לשכנע מעסיקים יהודיים בתחומי ההיי-טק לקלוט אותם. זה לא מספיק, אבל זו התחלה.

בדיון על השוויון בנטל מנסים לכרוך את הציבור החרדי יחד עם הציבור הערבי, באשר שני הציבורים אינם משרתים, כמעט, בצבא; אחוז האבטלה גבוה ורמת העוני בהתאם. למרות זאת, ההבדלים בין שני המגזרים גדולים והחיבור ביניהם אינו מתבקש. בעוד הציבור החרדי מקבל זכויות באופן מלא, הציבור הערבי מופלה לרעה, כך שהמסד הראשוני לקיום משותף – אינו מתקיים אצלו.

החברה הערבית טוענת בצדק, שממשלת ישראל חייבת קודם כל לספק לה את המגיע בתחום המשאבים הכלכליים והזכויות החברתיות (מערכות חינוך מתקדמות, תעסוקה הולמת, מערכת בריאות שוויונית, תשתיות של דיור ותחבורה), ורק לאחר מכן לדון בסוגיות של שוויון.

הפוליטיקאים והמנהיגים הערבים משתמשים בביטוי השגור בפיו של ראש הממשלה – "יתנו, יקבלו". קודם תנו מה שמגיע לנו, ואח"כ נדבר על מה שניתן בתמורה. מנגד, החברה היהודית מתייחסת לחברה הערבית, שלא בצדק, כאל אזרחים סוג ב' שמהווים פוטנציאל לגיִס חמישי.

במקום לקיים יחסי 'מי ימצמץ ראשון', יש צורך לבנות מערכת של אמון הדדי. השירות האזרחי של ערביי ישראל הוא מחוייב המציאות. הוא אכן אינו קשור לשירות הצבאי או לנדרש מהציבור החרדי, אבל אם האזרחים הערבים דורשים את המגיע להם בתחומים האזרחיים השונים, אין זה משום שהם ערבים, אלא משום שהם אזרחים.

'חוק טל' הוא הזדמנות גדולה לחברה הערבית להתעלות מעל לוויכוחים הפוליטיים צרי האינטרסים, ולאפשר לצעירים ולצעירות הערבים ליצור לעצמם עתיד במדינה, שעוד צריכה ללמוד לכבד את המנהגים והתרבות של רכיביה השונים.

ייטיבו מנהיגי החברה האזרחית אם יעודדו את השירות האזרחי, אשר ממילא משרת את הציבור הערבי בכללותו, ובכך יסייעו להתפתחותם של הצעירים והצעירות הערבים שייחשפו לשוק העבודה. כך יוכלו לעמוד במצפון נקי מול ראש הממשלה ושריו ומול הציבור הישראלי כולו, ולדרוש את מלוא הזכויות שמגיעות להם.

10.6.12


מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: