עימות רוסי-אמריקני בסוריה

 מאמר מערכת

זה התחיל כבר לפני כשנתיים, כשארצות הברית תחת הנהגתו של אובמה הוציאה את עצמה יותר ויותר מהמשחק המזרח תיכוני. לחלל הריק נשאבו בעיקר רוסיה הפוטינית וגם תורכיה של ארדואן עשתה נסיונות לחדור ללבנון, לסוריה ולמצרים ולהפגין את עוצמת השפעתה החדשה. במסגרת הזאת אפשר להבין את הפרובוקציה הימית שעליה כתב מבקר המדינה.

אבל התוצאה העיקרית היום היא, שרוסיה מנצלת כל גילוי חולשה של ארצות הברית כדי להחזיר את העולם למלחמה הקרה. וזה קורה בעיקר סביב הדרמה המתחוללת בסוריה. בימים האחרונים נרשמה עליית מדרגה חמורה בעימות האמריקני-רוסי סביב סוריה. זה התחיל בהאשמות החריפות של מזכירת המדינה קלינטון בנוגע למשלוחי מסוקים מרוסיה לסוריה, שבאמצעותם הם פועלים נגד מורדי האופוזיציה. שלשום נרשמה עוד הסלמה כאשר אחד מבכירי התעשייה הבטחונית ברוסיה הודיע כי ארצו שולחת טילי נ"מ מתקדמים כדי להרתיע ולהגן בשעת הצורך נגד כל נסיון לתקיפה מהאויר. אבל המשמעות העיקרית איננה מבצעית. שום מערכת רוסית, לפחות לא אלה שנשלחו לסורים, אינה יכולה לעמוד כנגד התקפות אויריות של כוח מערבי מתקדם. מומחים הזכירו בהקשר זה את התקיפה הישראלית ב-2007. אתמול הודיע מפקד כוח המשקיפים שהאו"ם כי הוא משעה את פעילות כוחותיו שאינם מסוגלים למלא את תפקידם.

ברור שצעדים אלה הם צעדי התרסה מצד רוסיה – כדי להעצים את העימות ברמה המדינית עם ארצות הברית. ארצות הברית כנראה לא מתכוונת לבצע פעולה חד צדדית נוסח מלחמת קוסובו ב-1999, והציוד הרוסי לא נועד לצרכי הגנה אמיתיים.

כולם שואלים, בשביל מה הרוסים עושים את התרגילים האלה, בייחוד כשמדובר בהגנה על רודן מגוחך אך רצחני כמו בשאר אסד. סיבה אחת להסלמה ברורה: בשבוע הבא ייפגשו הנשיא פוטין והנשיא אובמה במקסיקו. העלאת המתיחות הבינלאומית לקראת הפגישה מועילה מאוד לפוטין. ההגיון שלו: לעשות כל דבר שאפשר נגד אמריקה. בכל מקום שמתפתח איזה ניגוד אינטרסים או ניגוד השקפות, שם תתייצב רוסיה נגד האמריקנים. אך יש גם כאלה הגורסים שהסיבה האמיתית להתנהגות הרוסית היא אבסורדית. "אם אני יכול לעשות משהו, אז למה לא?" זה ההגיון של פוטין.

במקרה של בשאר אסד רוסיה עלולה להתחיל לשלם ביוקר על התנהלותה. בשאר אסד הוא רודן פתטי, תערובת של פורסט גאמפ ופרדו, האח הטיפש והאומלל של מייקל מ'הסנדק'. הרוסים בהחלט היו שמחים למצוא את "מייקל" שלהם במאפיה הסורית והיו משגרים בשמחה את "פרדו" לדגמן שפמים ומשקפיים ל'ווג'. אבל בינתיים הם לא מצליחים והסיוע הישיר שלהם לשפך הדמים הסורי מוריד את קרנם בעולם הערבי.

מה שצריך להדאיג את ישראל הוא חזרתה של המלחמה הקרה בגירסתה הלוהטת אל גבולנו הצפוני. ישראל תצטרך למצוא את שביל הביניים בין הגנה על אינטרסים חיוניים שלה, ללא מורא וללא רתיעה. אך מצד שני, אל לה להסתבך בתווך של העימות המתפתח בין ארצות הברית לרוסיה. זה אומר: תקיפה צבאית למניעת נפילת נשק השמדה המוני בידיים לא נכונות, כן; פעולה ישירה להפלת אסד – לא.

ועוד דבר על ישראל לרשום לפניה: כמו סוריה, כך גם הנושא האיראני נכנס עכשיו לקטיגוריה של עימות בין-גושי כמו בימי המלחמה הקרה. אך כמו בעיראק של 1981, אין להירתע מהממד הבינלאומי של תקיפת מתקני הגרעין. אם כבר, הרי שהתעצמות העימות הרוסי-אמריקני מאפשרת לתחום ביתר קלות את האש שעלולה להתלקח בעקבות תקיפה באיראן.

אמנון לורד

17.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: