התפוגגה התקווה לשלטון חזק במצרים

מאמר מערכת

התוצאות הלא חד משמעיות של הבחירות במצרים, מעצימות את הכאוס הדרומי לו הרגלנו בחודשים האחרונים. אם ישראל קיוותה שלאחר הבחירות במצרים תוכל לדרוש משלטונות מצרים להציג משילות בסיני, הרי שכעת, התפוגגה התקווה. השלטון החדש במצרים בהנהגתו של מורסי האיסלמיסטי, השיג את ניצחנו בבחירות ברוב דחוק. גם כך קשה היה לצפות שהאחים המוסלמים יתאמצו לחזק את הסכם השלום הגוסס בין מצרים לישראל, אבל כעת, די ברור, שבחודשים הקרובים השלטון המצרי, זה הצבאי וזה הפוליטי, יהיה עסוק במלחמותיה הפנימיות של מצרים. ישראל תישאר להילחם לבדה את מלחמותיה שלה, מול הטרוריסטים בסיני ומול שטף האפריקאים שנוהרים ארצה דרך מצרים.

הגדר הנבנית בנינו לבין מצרים, מנסה ליצור חיץ בין ארץ חוסר הודאות הביטחונית והפוליטית, לבין ארצנו הקטנטונת. הטרוריסטים, שסיני הפכה עבורם לנווה מדבר, לא אוהבים את הגדר. הם מבהירים לנו זאת שוב ושוב בשפה האהובה עליהם; אר-פי-ג'י, מטעני חבלה וירי מנשק קל. הפיגוע אתמול בפועליי הגדר, הוא חוליה בשרשרת של פגועים שידענו, ולצערנו, שעוד נדע. גורמי הטרור חוששים שהשלמתה של הגדר, משמעה סוף למפעל ההברחה המשגשג של סמים נשק ופליטים, ולכן הם מגבירים את פעילותם.

המלחמה מול גורמי טרור ומבריחים ששוכנים במדינה, שעימה, לפחות על הנייר, יש לנו הסכם שלום, אינה פשוטה. אך באופן פרדוקסאלי, דווקא התגברות הטרור, גם אם הוא כואב וגובה מאתנו קורבנות בנפש, מפשט את המצב המורכב.  גבול שמעליו עפים טילים אינו יכול להיות מוגדר עוד כגבול שלום.

המצב המבלבל של 'שלום בכאילו', המצאה מזרח תיכונית טיפוסית, הוא שהפך את גבול ישראל מצרים לפרוץ. בחסותו יכלו להסתנן ארצה עשרות אלפי אפריקאים, מפני שאי אפשר לעצור בכוח הנשק את מי שחוצים גבול שלום. את הגבול שבין ישראל לסוריה לא חוצים פליטים. מצבם של תושבי חומס בסוריה לא טוב בהרבה ממצבם של אזרחי אריתריאה, אבל פליטים סורים לא שוטפים את הארץ, מפני שהגבול בין ישראל לסוריה זרוע מוקשים. זהו גבול ברור בין מדינות אויבות.

הערפל המבלבל של 'השלום כאלו' עם מצרים הולך ומתפוגג. מה שמתגלה תחתיו לא נעים במיוחד. הדיונות הקסומות של סיני, המלונות המפוארים בטאבה, הצלילות הנפלאות בים סוף, נראים רחוקים מאי פעם. החלום הישראלי לנגב חומוס בקהיר, ייאלץ להיגנז לעת עתה. אבל אם התמורה לויתור על חלום השלום, פירושה גבול סגור, גבול שאותו לא יוכלו לחצות לא גרומי טרור, לא גורמים עבריינים וגם לא מחפשי עבודה מאפריקה, הרי שטוב לו לחלום שנגוז.

בחסות הכאוס בדרום נגררה ישראל לשתי מלחמות. המלחמה האחת היא מלחמה פיזית של טרוריסטים שרוצים להשמיד את ישראל. המלחמה השנייה היא מלחמה רוחנית על זהותה היהודית של מדינת ישראל. המהגרים מאפריקה אינם טרוריסטים, חלילה, אבל כניסתם ההמונית ארצה, משמעה ויתור בתווך הארוך על חלום המדינה היהודית. דווקא האנרכיה השלטונית במצרים והתגברותו של הטרור הפיזי בסיני, יחייבו את ישראל לסגור את הגבול, וכך יעזרו לה לנצח במלחמה הרוחנית.

יפעת ארליך

19.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: