התגרות בלתי נסבלת בדרום

 מאמר מערכת

לאחר כמעט שבוע של ירי רקטות וטילים בלתי פוסק, הגיע הזמן שממשלת ישראל תחשוב ישר ולא על העוקם. די לעשות חישובים מדיניים, מה כדאי לעשות ברגע זה מתוך שיקולים אזוריים, בינלאומיים וגלובליים. אין טעם לשקול עוד מה תאמר מצרים. יכול להיות שהחמאס ושאר הארגונים שבחסות דוכסות הטרור שלו בעזה רוצה לעשות ג'סטה למשטר אסאד בסוריה כדי למשוך את תשומת הלב ממעשי הטבח שלו. יכול להיות שחמאס רוצה להסלים מאוד את המתח בדרום לקראת ביקור נשיא רוסיה פוטין. אך כרגע אין זה מענייננו. הממשלה חייבת להורות לצה"ל להנחית מכות שיכאבו מספיק למשטר החמאס כדי שיפסיק את האש. ואם זה לא עובד, כנראה שצריך להתחיל לנגוס רצועות ושטחים מתוך שטח הרצועה ולטהר אותם ולאבטח אותם. אך אסור לשכוח כי בסופו של דבר תפקידו של צה"ל הוא למנוע את ירי הרקטות. אין זה מתפקידו של צה"ל לחשב מהי תגובה פרופורציונלית.

מה שצריך להדאיג את ישראל זה מה שמשתקף מפעילות הירי והחבלה שיוצאת מעזה. זו  משקפת את הקריסה הפנימית והאנארכיה במצרים. גם בגיזרה זו, יש להפסיק עם הסיסמאות והמנטרות הדורשות כביכול ממצרים לממש את הריבונות שלה בסיני. הריבונות הזאת היא פארסה. צריך להודות שישראל נותרה אחרי שלושה עשורים בלבד, עם הסכם שלום ריק מתוכן, כלומר הוא כבר לא קיים למעשה; ועם חצי האי סיני שהפירוז שלו הולך והופך גם הוא לבדיחה. אין יותר פירוז. כמות הכוחות המצרים שם עולה ביחס ישיר להתגברות הטרור. בסוף ישראל מקבלת גם תגבור כוחות מצרי וגם תגבור הנוכחות הטרוריסטית.

בעורף של סיני שוקעת מצרים למדמנה, שלא מותירה זכר מהתקוות של המהפיכה נגד חוסני מובארק. "האביב הערבי" גם הוא צמד מלים חסר משמעות, מלבד כציון של התרחשות מסוימת מוגבלת בזמן ובמקום. כבר לפני זמן רב הועלתה ההערכה, שמצרים בדרך להיות פקיסטאן של המזרח התיכון. כלומר, תוהו ובוהו חשוך עם כל מיני גופים ייצוגיים ברמות כאלה ואחרות שנוטים לאיסלאמיזם קיצוני תומך טרור; ובלב הכאוס הטרוריסטי-איסלאמיסטי צבא גדול הדואג לעצמו, לקיומו, ולשלטון עריצות. זאת אשליה שניתן עוד להגיע להבנות יעילות עם הצבא הזה. באוירה הפקיסטאנית הצבא יהיה מעורב בטרור, ויהיה זקוק ללגיטימציה מהציבור המצרי. לאחר כל תרגילי הבחירות, לפרלמנט ולנשיאות כמו גם נסיונות השווא לגבש חוקה, אין למצרים מוסדות דמוקרטיים מתפקדים. אבל יש אוירה מסוימת. הצבא שירצה להמשיך להשפיע ולשלוט, בצל האחים המוסלמים והסלפים, יפנה בהכרח למדיניות אנטי-ישראלית. אנחנו כבר רואים זאת על גבולנו.

בעזה מרגישים רוח גבית מכיוון מצרים והיא נושאת עימה ירי טילים וחדירות טרור. הנסיונות של ישראל להגיע להבנות ולתיאומים עם המצרים בנוגע לעזה או לסיני חסרי שחר. ישראל תהיה מחויבת להשלים עם המציאות החדשה הכופה עליה פעולות שהיא אינה רוצה בהן: גם לכבוש את עזה במהירות ולטהר אותה מנשק תלול מסלול, וגם להגביר מאוד את פעילותה בקידמת סיני ללא התחשבות במצרים. כוחות הביטחון כבר היו צריכים לתרגם את היכולת המודיעינית שיש להם  בסיני ליכולת של סיכולים ממוקדים, רצוי כאלה שלא משאירים עקבות.

אמנון לורד

24.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: