חידוש המלחמה הקרה

מאמר מערכת

עם כל הצער על אסון הכרמל, הדו"ח שהוציא המבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס, הוא מוצר פוליטי ביסודו. ככזה, הוא ממסך את עיני הציבור מהדברים החשובים באמת שנשקפים למדינת ישראל באופק הקרוב.

בשבוע הקרוב יגיע נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לביקור בישראל. העיתוי הופך את הביקור הממלכתי לחשוב מאוד. בשנה האחרונה נעשו מאמצי דה-לגיטימציה כבדים מצד חוגים מסוימים בארץ ובזירה הבינלאומית נגד פוטין. עם כל הביקורת על הרודנות הרכה בכסות הקלפי, שאותה הנשיא הרוסי ייסד ברוסיה, אין לישראל את הפריווילגיה להגיד לו: 'לך מכאן רודן אכזר, לא תדרוך בירושלים עד שתתקן דרכיך ותקבל טופס זיכוי מהאגודה לזכויות האזרח'.

בגלל נשיא אמריקני חלש בצורה שלא זכורה מאז קמה מדינת ישראל, עלה בידיו של פוטין להחזיר את עטרת העוצמה הרוסית הישנה בענייני העולם. זה לא הדבר הרצוי לישראל. נשק רוסי בידי חיזבאללה מאיים, בין השאר, על כוחות צה"ל, אם וכאשר ייכנסו לסיבוב נוסף בלבנון. נשק רוסי ותמיכה מדינית מוסרית מחזיקים על קביים רעועים את הרודן המגוחך ביותר בדור האחרון, בשאר אסד. הדבר החמור ביותר מבחינת ישראל הוא העובדה שרוסיה תוקעת, באופן קבוע, מקלות בגלגלי המאמץ להכניע את האיראנים בדרכי סנקציות ולחץ מדיני, כדי שאלה יוותרו על מאמצי ההתחמשות הגרעינית שלהם.

גם כשישראל פורסת שטיח אדום בפני פוטין, צריך לדעת בראשה של איזו רוסיה הוא עומד. לרוסיה עצמה אין אינטרס שאיראן תתגרען. בכל זאת, פוטין מחפש כל הזדמנות כדי להתנגח עם המערב ובראשו אמריקה, כדי להעצים את העימות בין שתי המעצמות. הוא כנראה מעריך שעימות בנוסח המלחמה הקרה יחזיר לרוסיה את עוצמתה הישנה.

כרגע, הנושא הבולט שמעניין את שתי המדינות, עם כל ההבדלים בגודלן, הוא המשא ומתן התקוע עם איראן. נכון, קיימת סוריה, וישראל חייבת לתבוע מהרוסים שידאגו שהלקוח הרצחני שלהם ישמור על הנשק להשמדה המונית שסיפקו לו, או שיעביר אותו לידי רוסיה; אבל יותר חשוב לתבוע מהרוסים שידחפו את האיראנים לוויתור על עמדתם הנוקשה במשא ומתן.

הרושם הוא שהמשא ומתן האמיתי על הגרעין האיראני מתנהל במגרש הסורי, בין ארצות הברית המקרטעת לבין רוסיה, זאת כאשר אזרחי סוריה עצמם הם בשר התותחים של המלחמה הקרה המתחדשת.

המצב הזה עלול להשתנות, ולא לטובה, מבחינת ישראל. 'המלחמה הקרה', כפי שהיא מכונה, היתה לוהטת מבחינת ישראל. היא הרקע האמיתי לארבע מלחמות כבדות ומדממות, שהבולטת שבהן היא מלחמת יום הכיפורים. פוטין זקוק ללגיטימציה מישראל בזירה הבינלאומית. לישראל יש אפשרות לקבל משהו בתמורה, מלבד דאגה לאינטרסים דו-צדדיים ויהודיים כלליים.

מעבר לדרישות שישראל יכולה להציג בפני רוסיה, יש צורך להפיק לקחים מהעימות הבין-גושי הישן, מימי רוסיה הקומוניסטית. אחרי מלחמת ששת הימים ישראל מצאה את עצמה בלית ברירה בתלות מוחלטת, מוגזמת, בארצות הברית; תלות זו אף גברה אחרי מלחמת יום כיפור. עד היום נמשכת השפעת התלות, שהפכה לקשר סימביוטי בין מערכות הביטחון של שתי המדינות.

ישראל צריכה להימנע מלהיקלע לתווך של העימות הרוסי-אמריקני המתפתח, בעיקר בסוריה. זאת הסיבה העיקרית שהנשיא פוטין, חרף הביקורת עליו, מתקבל כאן בברכה.

אמנון לורד

22.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: