מצרים של מורסי: הכלכלה לפני האסלאם

ד"ר יהודה בלנגה, מרצה וחוקר במחלקה ללימודי המזה"ת באוני' בר-אילן

בלבם של מצרים רבים מקנן החשש כי עתה, עם הבחרו לנשיא, ינהיג מחמד מורסי את חוקי הקוראן במצרים. אם נתייחס לעובדה הפשוטה שמורסי הוא נציגם של 'האחים המוסלמים', או אז יש לחשש זה בסיס איתן, שכן התנועה שואפת לשנות סדרי עולם בארץ הנילוס ולהפוך אותה למדינה תיאוקרטית. סיסמתם של 'האחים' היא 'האסלאם הוא הפתרון' בכל תחומי החיים, ועל כן חוק הקוראן (ה'שריעה') חייב להיות חלק מרכזי בחייו של האזרח המצרי.

יחד עם זאת, במהלך מסע הבחירות שלו נמנע מורסי מלהתייחס בפרוטרוט לסוגיית מקומו של האסלאם במצרים. הוא טען כי מצרים בראשותו לא תהפוך למדינה תיאוקרטית, וכי יפעל לכבד את זכויותיהם של בני כל הדתות. מאידך, כבר ב-2007 ביקש לאסור על נשים ועל לא-מוסלמים להיבחר לנשיאות. יתרה מזאת: בעיניו יש גם מקום ליצירת גוף של חכמי הלכה, שישמש כגורם מייעץ לפרלמנט.

כאן המקום לציין כי מורסי מחזיק בתואר ד"ר מטעם אוניברסיטת דרום-קליפורניה. הוא התגורר שבע שנים בארצות הברית ולמד להכיר אותה, אך אין זה מעיד כלל וכלל על אימוץ השקפת עולם ליברלית ורצון להתקרב למערב. אדרבה, אחד ממניחי האידיאולוגיה של תנועת 'האחים המוסלמים', סייד קוטב שמו, נסע גם כן לאר"הב ללימודי תואר שני מטעם משרד החינוך המצרי, בשלהי שנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא חזר למצרים מזועזע לאחר שנחשף לאורח החיים האמריקני, ומאז ועד להוצאתו להורג ע"י נאצר ב-1966, הטיף בחריפות נגד המערב ותפיסת העולם שהוא מייצג.

מנגד, גם מורסי יודע כי לא נבחר ברוב קולות וכי עדיין ישנם מצרים רבים שתומכים בנציגי המשטר הישן. מהלכים מהירים לקראת תיאוקרטיה מצרית, עלולים לגרור את 'המועצה העליונה של הכוחות המזויינים' להתערב, ואולי לבצע הפיכה נגד הנשיא הנבחר.

למעשה, כל עוד אין חוקה למצרים וכל עוד אין פרלמנט, מורסי נטול סמכויות כמעט לחלוטין. על כן עליו לשתף פעולה עם ההנהגה הצבאית, ולפעול למען שיתוף גורמים נוספים בשלטון: ליברלים, בני מיעוטים ואנשי המשטר הישן. הוא זקוק לאחדות הזו, כיוון שבמוקד סדר היום ניצבת הכלכלה הקורסת.

האבטלה במצרים גואה כשהנתונים הרשמיים עומדים על 11%, אך מדובר בהרבה יותר; הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי עומדת על אחוז אחד בשנה החולפת; והעובדה שלמעלה מ-40% במצרים מרווחים כ-2$ ליום לא מקלה.

אם מורסי לא יטפל במהירות בסוגיה הבוערת, צפויה לו קדנציה קשה ומלאת הפגנות. אם יכשל במשימתו, התנועה שבראשה הוא עומד, אשר במשך 84 שנים שאפה להכרה ולדריסת רגל בשלטון, תאבד את המנדט שניתן לה ותציג כשווא את הרעיון ש'האסלאם הוא הפתרון'.

בשל המצב הכלכלי הקשה, ביטול הסכם השלום עם ישראל לא עומד כרגע על הפרק. ארצות הברית מעבירה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה לצבא המצרי ומצרים זוכה בשלו לסיוע מצד מדינות המפרץ הפרו-מערביות, בייחוד ערב הסעודית.

מורסי וראשי המועצה הצבאית העליונה לא יכולים להרשות לעצמם לאבד את הסיוע הזה אם יחליטו לצאת למלחמה בישראל. יחד עם זאת, הנשיא החדש לא ייצא מגדרו כדי למגר את הטרור וההברחות מאזור סיני.

ישראל תאלץ לבחון מחדש את תפיסת הביטחון שלה מול מצרים, להקים מערך מודיעיני מלא; לבסס ולמגן באמצעים משוכללים את גדר הביטחון ולרענן פקודות שקשורות לגבול הדרומי. הצבא המצרי הוא ה-11 בגודלו בעולם. החזית הדרומית, 'חזית השלום', צריכה להדאיג אותנו ואת מקבלי ההחלטות בישראל, זאת למרות שבשלב זה לא צפויה הידרדרות.

28.6.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: