שוויון בנטל – ע"פ האסלאם

ד"ר נסיה שמר, המחלקה למזרח-תיכון באוני' בר- אילן

מנהיגי הציבור הערבי והמוסלמי במדינת ישראל אינם מעוניינים לשרת שירות לאומי בקהילותיהם או שירות צבאי, שהרי אז עלולים למצוא עצמם נלחמים מול בני עמם. חברי ועדת קש"ב בראשות ח"כ יוחנן פלסנר עדיין לא גיבשו מסקנות לגבי המגזר הערבי.

דומה שלשיח' המצרי יוסף אל-קרדאווי, אחד מגדולי פוסקי האסלאם בעת החדשה, יש פתרון שמתאים בדיוק לבעיה של המיעוט הערבי-מוסלמי בישראל. פסיקותיו של השיח' עוסקות בדיני מיעוטים: הן יהודים ונוצרים שחיים תחת שלטון מוסלמי, הן מיעוטים המוסלמיים שחיים במערב.

באסלאם, יהודים ונוצרים מוגדרים 'בני חסות' ('אהל אלד'מה'). מעמד זה מותנה בכך שיקבלו על עצמם את שלטון האסלאם. בתמורה, הם זוכים לשורה של התחייבויות מהשליט המוסלמי: הגנה על חייהם ורכושם, חופש פולחן וחופש עיסוק מסויים ועוד. בתמורה לזכויות הם מחויבים בתשלום מסים מיוחדים: ג'זיה – מס גולגולת שנתי, ח'ראג' – מס קרקעות וכן מס שנתי על סחר חוץ.

מקורו של הסדר זה עוד בימי נביא האסלאם מחמד, שהנהיג אותו לראשונה לאחר כיבוש הישוב היהודי ח'יבר ב-629. במשך השנים יצא לג'זיה שם רע. היה זה בעקבות שורה של פרסומים לא מחמיאים על ידי אנשי אקדמיה שטענו כי הוא מס משפיל. בשורה של חיבורים הלכתיים יוצא אל-קרדאווי להגנת מס הג'זיה.

פסק ההלכה שלו מהווה תשתית שעליה ניתן לפתור את בעיית השירות של המיעוט הערבי בישראל. לטענת אל-קרדאווי, האסלאם היה סובלני ביותר כלפי המיעוטים שפרחו תחת שלטונו. דוגמא לכך היא תקופת 'תור הזהב' של יהודי ספרד. על הטענה שתשלום הג'זיה גרם לחוסר שוויון עונה אל-קרדאווי שהג'זיה לא הייתה מס שנועד להפלות לרעה את בן החסות, אלא היות שבני החסות פטורים משירות צבאי – תשלום הג'זיה ביטא את השוויון בנטל עם המוסלמים, ששרתו בצבא. הראיה לכך, לדבריו, היא שחובת תשלום ה"ג'זיה" הוטלה רק על צעירים כשירים לגיוס ולא על זקנים, נכים, ילדים ונשים.

ההנחה שעומדת בבסיס דבריו היא שזכויות וחובות הן שני צדדים של אותו מטבע. החובות כוללות נשיאה משותפת בנטל הביטחוני, ציות לחוקי המדינה וכיבוד רגשות הרוב. יחד עם זאת, השלטון המוסלמי מלכתחילה לא גזר על המיעוטים גזירה שהם אינם יכולים לעמוד בה בדמות הזדהות מוחלטת עם ערכי המדינה. כך נפתרת על פי האסלאם בעיית הנאמנות של המיעוטים.

יש מקום לבחון את הדברים הלכה למעשה במדינת ישראל. היו שהציעו שורה של סנקציות נגד הערבים-מוסלמים שמסרבים לשרת בשירות האזרחי: מניעת הזכות לרישיון נהיגה, חסימת משרות ממשלתיות ועוד. במקום צעדי ענישה, ניתן לאמץ את המודל של השריעה: בני מיעוטים (ולהדגשה: הם בלבד) שלא ירצו לשרת בשירות אזרחי, יצטרכו לפדותו באמצעות תשלום מס פרוגרסיבי החל מגיל הגיוס ועד לגיל הפטור. מי שלא ירצה לשרת, יוכל לעשות כפי צו מצפונו – ועדיין להיות שותף בנטל. שוויון, הרי, צריך להיות.

 1.7.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: