בנועם ולא במקל חובלים

מאמר מערכת

ועדת קש"ב שבראשה עמד ח"כ יוחנן פלסנר – עד שפורקה – הייתה עשויה לייצר שינוי היסטורי במדינת ישראל ולהיזכר עוד שנים רבות כוועדה שהשפיעה באופן משמעותי על דמותה. יצירת מציאות שבה רוב החרדים ישרתו בצה"ל, או לפחות בשירות הלאומי, היא אינטרס ישראלי מהשורה הראשונה. חיבור החרדים ואזרחי המיעוט הערבי למדינה יחזק את החברה האזרחית ויתרום בצורה חסרת תקדים ללכידות החברתית.

אלא ששינויים חברתיים לא נעשים בכפייה ובדורסנות, ובטח שלא ברמיסת כבודם של מי שהשינוי אמור לחול בהם. אף תמורה חברתית אמיתית לא הושגה כאשר לקוחותיה התנגדו לה נמרצות, וראו בה 'שמד רוחני'.

עוד לפני פירוקה אתמול, עוקר כוחה של הוועדה בפרישתם נציגי החברה החרדית ממנה. צעידה בדרך הפופוליסטית שבה רצה ללכת ח"כ פלסנר ושעליה רוכבים כרגע פוליטיקאים רבים בשמאל, אמנם תזכה למחיאות כפיים רבות אצל חלק מקובעי דעת הקהל בישראל, אולם לא תפתח את החרדים כלפי החברה. להפך: הצעדים יבצרו אותם יותר, מבלי שיוותרו כמלוא נימה.

רדיפתו החוקית של ציבור גדול, ללא קשר לסיבותיה ההיסטוריות של הרדיפה, היא פגיעה אנושה בזכויות המיעוט החרדי בארץ, ועלולה שלא לעמוד במבחן האמנות הבינלאומיות לזכויות אזרח שישראל חתומה עליהן.

עם כל הרצון לקבל החלטות נגד החברה החרדית בצורה חד-צדדית, על יו"ר קדימה שאול מופז ועל שאר המנהיגים בכנסת לרסן את אנשיהם, ולהסביר שיש מקרים שבהם הרצון להשיג רווח פוליטי מיידי הוא מעשה תועבה שיוצר שנאת חינם.

אין בדברים הללו כדי לבטל את הצורך הממשי בחיבור עמוק של החברה החרדית ושל ערביי ישראל אל המדינה ואל השירות בצבאה או במסגרות אחרות בתוכה. צה"ל ועם ישראל צריכים את החרדים, וחולמים גם על שיתוף החברה הערבית בצורה שוויונית. אלא שהדרך לעשות זאת צריכה להיות קשורה לא בסנקציות, אלא ביתרונות, בהטבות ובדרכי נועם.

פיתויים חיוביים כמו הגדלת קצבת הילדים, סיוע במשכנתא וכו', אם יינתנו בצורה שוויונית לכל מי שיבחרו לשרת בצה"ל או בשירות הלאומי, יחזקו את המגמה שכבר קיימת הן בחברה החרדית והן אצל ערביי ישראל, להתחבר אל המדינה מבחירה ומתוך קבלה. פירוק הוועדה היא הזדמנות מחודשת לגבש שורה ארוכה של המלצות חיוביות וחיזוקים שיתגמלו את אלו שיבחרו להשתייך למדינה.

צורת הפעולה הזו לא רק שלא תייצר איום, אלא תוכל בסופו של דבר לחולל מהפכה אמיתית בקשר שבין שתי החברות הללו לרוב הציבור בישראל. אם בכך יבחרו המחוקקים שלנו הם יזכו להיכתב באותיות זהב בדברי ימי המדינה.

אסף גולן

3.7.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: