הצד האפל של שינוי שיטת הממשל

גיא עזרא

בכל מה שקשור להסכמים הקואליציוניים שליוו את כניסתה של מפלגת 'קדימה' לממשלה, נתניהו ומופז גילו טפח וכיסו טפחיים. כאשר נדרשו לתת הסבר למהלך, הסיבה העיקרית אותה נתנו היא קידומם של נושאים הרי גורל, שישפיעו על זהותה של החברה הישראלית.

הנושא הראשון הוא השוויון בנטל שלמען קידומו הוקמה ועדת פלסנר שמונתה לבחון את שילוב החרדים והערבים בצבא ובשוק העבודה. על פי ההסכם הקואליציוני, הנושא הבא שאמור לעלות על סדר יומה של הקואליציה הוא שינוי שיטת הממשל. גם כאן, בדומה לוועדת פלסנר, מי שיוביל את העניין הוא צוות בראשות 'קדימה'.

כשבוחנים את הנושאים ויורדים לעומק חשיבותם והשפעתם על זהותה של החברה הישראלית, אי אפשר שלא לחוש שמדובר בנושאים אקוטיים. העובדה כי לא פעם עלה נושא שינוי שיטת הממשל מתוך גופים א-פוליטיים כדוגמת 'המכון הישראלי לדמוקרטיה', מקנה לנושא נופך אידיאולוגי נטול אג'נדה ואינטרסים.

אך כל זה קורה רק מעל פני השטח. מתחת לפני השטח הנושא נפיץ הרבה יותר. בקרב רבים מבכירי הליכוד קיים חשש כי שינוי השיטה הוא מזימה נוספת מבית היוצר של השמאל, שנועדה להעביר את הליכוד מהשלטון.

הדרישה הראשונה של הדוגלים בשינוי השיטה, היא שהממשלה תוקם על ידי המפלגה שזכתה במספר הקולות הרב ביותר. מטרתה של ההצעה היא למנוע הקמת ממשלה באמצעות רוב גושי, שנראה כי בשנים הקרובות מובטח לימין. אם בבחירות האחרונות זו הייתה השיטה, לא היה נתניהו ראש הממשלה אלא ציפי ליבני.

דרישה נוספת היא העלאת אחוז החסימה. גם הנתון הזה אמור להחליש את כוחו של גוש הימין. למרות שהמספר המדוייק עדיין לא נקבע, קיים חשש בליכוד כי העלאת אחוז החסימה תותיר בחוץ את אחת משתי מפלגות הימין המתנדנדות: 'הבית היהודי-מפד"ל' או 'האיחוד הלאומי'. תסריטים אימים קיצוני מותיר את שתי המפלגות בחוץ.

עכשיו ברורה הסיבה שבגינה נתניהו מעוניין לשריין מקומות בליכוד לברק ואולי גם למופז, לשטרית ולשנלר. הוא יודע שניצחון גושי בבחירות הבאות לא מבטיח לו ישיבה על כיסא ראש הממשלה לקדנציה נוספת, ולכן מעוניין מצד אחד לחזק את הליכוד, ומצד שני לפגוע במחנה השמאל. הצטרפות ברק, מופז ואנשיהם לליכוד, תשווה למפלגה אופי של מפלגת ימין-מרכז שתוכל לנגוס קולות מיחימוביץ', מלפיד וממפלגתה החדשה של לבני, אם תקום.

למרבה האבסורד, רבים מחברי 'הליכוד' שמתנגדים לשריון מקומות למופז וברק, לא מבינים שבמעשיהם הם פוגעים במפלגתם ומעצימים את גוש השמאל.

גם נתניהו יודע שהשיטה הנוכחית, שהופכת כל ראש ממשלה לבן ערובה בידי המפלגות האינטרסנטיות כדוגמת ש"ס, אינה טובה ואינה יעילה; אך איש לא מצפה ממנו לפעול בנושא, כאשר הוא זה שבסופו של דבר קוצר את הפירות.

4.7.12

מודעות פרסומת

2 תגובות to “הצד האפל של שינוי שיטת הממשל”

  1. גיא עזרא כישרון עולה בשמי העיתונות, כל הכבוד!!!

  2. חרב פיפיות.מצד אחד חשוב להגדיל את הליכוד , כדי לחזק את הימין , אך מצד שני 'להכניס' אנשים שלא מזוהים לגמרי עם מטרות הליכוד ו 'פוזלים' ל 'מרכז' ושמאלה – גם בעייתי.כדאי במצב כזה להיצמד לאמת האידאולוגית ולא לנסות להתחכם , ובהדי כבשי דרחמנא – למה לך !
    יישר כח

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: