משבר הישיבות ושתיקת הציונות הדתית

ד"ר הדר ליפשיץ, מרצה במכללת אשקלון, עומד בראש פרוייקט של 'נאמני תורה ועבודה'

עולם התורה תחת מתקפה. לכשייכנס אב יידרש צה"ל להתארגן לגייס את כל אשר 'תורתם אומנותם'. שני הצדדים מעלים דרישות, אולי יגיעו לפשרות. מכאן פוליטיקאים שמבקשים לבנות את עתידם על שנאת חרדים, מכאן העסקנים החרדים שמבקשים להפטיר כדאשתקד, תורה שאין עמה מלאכה.

בתוך השיח המתלהם, אין שומע בת הקול היוצאת ואומרת: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". האמנם אין הישיבות אלא עיר מקלט מגיוס? האם מדינת ישראל, שמעודדת יצירת קולנוע, תיאטרון ולימודים הומניסטיים, איננה נתבעת לעודד לימוד תורה?

משבר עולם הישיבות הוא הזדמנות לבחון את יחסי הדת והמדינה ואת עולם התורה והרבנות. בעשרים השנים האחרונות, מאז קיבלה ש"ס את ההגמוניה במשרד הדתות, הלך מספר הרבנים במדינת ישראל והידלדל, בעוד האוכלוסייה הולכת וגדלה. זאת ועוד: דווקא במקומות בהם התרוקנו בתי-הכנסת ושם צורך אקוטי ברבנים, הופחתה התמיכה בנושאי התורה.

בתל-אביב, למשל, מכיכר רבין וצפונה אין תקן רבני אחד. מדינת ישראל איננה מממנת רב ליותר מרבע מיליון היהודים שם. באותה תקופה, עלו באלפי אחוזים מספר תלמידי הישיבות והאברכים. הרבה יותר גדיים, הרבה פחות תיישים.

רובם המכריע של הבחורים והאברכים מסוגרים בשכונות נפרדות, וזוכים לתמיכת המדינה בקיום לימוד תורה בקרבן. המפלגות החרדיות מייצגות את הללו, אשר רבים מהם אינם נוהגים כגוברין יהודאין לפרנס את נשותיהם.

בשעות הקשות הללו קברניטי הציבור אינם נשמעים. דומה כי עליהם כתב ביאליק: "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה. אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!". בכנסת הנוכחית יש שני מורי הוראה מובהקים – הרב חיים אמסאלם מש"ס והרב פרופ' הרשקוביץ מהבית היהודי. הח"כ שנבחר מטעם ש"ס זועק כנגד חילול ה' בכל הופעותיו. ואילו הרב הרשקוביץ, נציג הציונות הדתית, איננו משמיע קול. גם מתחריו, זבולון אורלב ונפתלי בנט, מציעים את אותה שתיקה.

ההגמוניה החרדית בנושאי הדת בישראל דרדרה את מעמד הרבנות, בתי הדין הרבניים וכל מוסדות התורה. האם לא עדיף, במקום לממן רבבות אברכים הספונים ב'כוללים', להוסיף בכל ערי ישראל מאות ואלפי רבנים שיושבים בתוך עמם?

הצגתי בפני ועדת פלסנר, בשם תנועת 'נאמני תורה ועבודה', תכנית שמטרתה לחזק את ערכי היסוד של תורת ישראל. שני ערכים חשובים עמדו ביסוד הוועדה: הגברת המחויבות לשירות בצה"ל והקפדה על איסור הפיכת התורה קרדום לחפור בה. יחד עם זאת הדגשנו את המחויבות להגן על הפצת תורה בישראל ולשמור על גודלו של התקציב הקיים בנושא. ניתן, כמובן, לחלוק על ההצעה, ולחפש דרכים טובות יותר, ופירוק הוועדה מהווה הזדמנות מחודשת לכך.

בדיונים שקיימנו עם ראשי 'הבית היהודי' הזכירו שוב ושוב את מספרם המועט. אולם, הקואליציה הקיימת הפכה טיעון זה לנבוב: בקואליציה המונה יותר מתשעים חברי כנסת, הפכו כל הסיעות השותפות ל'מסייע שאין בו ממש' ואיננו יכול לאיים על ממשלתו. 29 הח"כים של מופז שווים כמו 15 החרדים ושלושת אנשי 'הבית היהודי'. המשקל כעת הוא סגולי.

בתוך ההתקפה הנרחבת על עולם הישיבות, שקיעת עולם הרבנות, המשבר הגדול וחלון ההזדמנויות אשר נפתח בו, רועמת שתיקתה של הציונות הדתית. עליה להשמיע את קולה.

 4.7.12

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: