כן, אוניברסיטה באריאל

פרופ' יוסף פנחסי, דקן הפקולטה להנדסה במרכז האוניברסיטאי אריאל

המוסד האקדמי באריאל קם לפני למעלה מחצי יובל. הוגיו ביססו אותו, כבר מיום ייסודו, כאוניברסיטה לכל דבר ועניין. הקו המנחה הביא לפתיחה של מגוון פקולטות וחוגים ממדעי החברה והרוח, המדעים המדויקים, ההנדסה ומדעי החיים. בשל החשיבות הלאומית והצורך במקצועות מדעיים-טכנולוגיים שעליהם מושתתת התעשייה עתירת הידע של ישראל, דאגו המייסדים כבר בשלבים הראשונים לפתוח במוסד מחלקות שמכשירות בוגרים במדעים ובטכנולוגיה.

חברי הסגל, חלקם מדענים חוזרים, נקלטו במרכז האוניברסיטאי על פי קריטריונים של מצוינות אקדמית, פיתחו שטחי מחקר בסיסי ויישומי. מענקי מחקר בהם זכו בהיקפים גדולים, אפשרו את הקמתן של מעבדות מחקר בתחומים מדעיים מגוונים. במהלך השנים הורחבו מאד תחומי הלימוד לתואר ראשון ושני, ועשרות סטודנטים לתואר דוקטור השתלבו בקבוצות המחקר.

מחקרים שהבשילו לכדי מאמרים בכתבי עת מובילים ופטנטים רשומים, הביאו להקמתן של שתי חברות הזנק, אחת מהן בשיתוף פעולה עם קרן 'סקולקובו' היוקרתית. שיתופי פעולה בינלאומיים שנרקמו עם למעלה ממאה אוניברסיטאות ומוסדות מחקר הובילו לקשרי מדע עם חוקרים בעלי שם. מדענים וסטודנטים מרחבי העולם מגיעים לעבוד במעבדות אריאל ולהרצות בכנסים שמארגן המרכז. חברי הסגל מוזמנים להתארח לשנת שבתון באוניברסיטאות יוקרתיות בעולם.

במוסד פועלים מוקדי מצוינות בתחומים שמצויים בחזית המחקר העולמי. בכלל אלה בתחום הסרטן, המטלורגיה, הקרינה האלקטרומגנטית, הרובוטיקה, חקר המוח,  אנרגיה ירוקה, ביטחון המולדת ואסטרטגיה לאומית. חלק ממוקדי מחקר אלה הוכרו כמרכזי ידע לאומיים בשל הייחודיות והחשיבות שלהם למדינת ישראל. בקמפוס האוניברסיטאי מופעלים מתקני לייזרים ומייזרים המבוססים על מאיצי אלקטרונים רבי עוצמה. מתקנים כאלה, אשר מצויים רק במעבדות המתקדמות בעולם, לא קיימים באוניברסיטאות ומוסדות מחקר אחרים בישראל בשל תשתית הידע המדעי הנדרשת להפעלתם.

הישגים אלה הם שהביאו את ממשלת ישראל בשנת 2005 לבחון הקמתה של אוניברסיטה באריאל. הוקמה ועדת בדיקה שמונה שישה מדענים מהבכירים ביותר בארץ, ואשר זה מכבר הגישה את מסקנותיה לגופים המתאימים, ובהן המלצה להכיר במרכז כאוניברסיטה.

בשבועות האחרונים אנו עדים לכך שככל שמתקרב מועד סיום תקופת ההכרה במרכז האוניברסיטאי אוניברסיטה במעמד זמני, מבליחים קולות שקוראים להפריע למהלך בתואנות משונות, לפעמים אף באצטלה אקדמית.

מאז ומעולם, הופעתה של אוניברסיטה חדשה במדינת ישראל זכתה בתחילה לניכור מצד אלו שהוקמו לפניה, כך שאין חדש תחת השמש. גם הטיעונים המושמעים בהקשר זה כי "אין צורך באוניברסיטה נוספת" או ש"לא התקיים דיון בנושא", אינם חדשים. בטענות שווא אלה הוסר הנושא מתהליך קבלת ההחלטות ונמנעה בפועל הקמתה של אוניברסיטה חדשה בישראל – כבר ארבעים שנה.

המצב כיום הוא שבאריאל מתקיימת, הלכה למעשה, אוניברסיטה לכל דבר ועניין, שהישגיה ניכרים. כל שנותר הוא לקבל אותה. גם תואנת התקציב מוזרה, שכן כבר עכשיו נהנה המרכז האוניברסיטאי באריאל ממענקי מחקר שבהם זוכה בזכות מחקריו. הניסיון מראה שאוניברסיטה נוספת דווקא מביאה להגדלת המשאבים הלאומיים, שמופנים למחקר ולפיתוח.

חוששני שההתנגדויות שמועלות נגד האוניברסיטה אינן שקופות. האם בגלל עמדות פוליטיות מסויימות תאבד החברה בישראל את כל אשר הושג באוניברסיטה הצעירה הזו? האם בשל פחד מתחרות תאבד מדינת ישראל את אחד ממוקדי המצוינות המדעית שלה? האם בשל גורמים אינטרסנטיים מוכנה המדינה לוותר על חוסן ביטחוני? על מקבלי ההחלטות לעמוד איתן נגד מגמות שליליות ולהכיר באוניברסיטה השמינית בישראל – אוניברסיטת אריאל.

6.7.12

מודעות פרסומת

One Comment to “כן, אוניברסיטה באריאל”

  1. כולם בעד אוניברסיטת אריאל!!!
    13000 סטודנטים!!! 26 מחלקות אקדמאיות!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: