היסטוריה פלשתינית מזוייפת

ידידיה אטלס, עיתונאי המתמחה בגאו-אסטרטגיה של המזרח התיכון

בשנת 2008 נאם בכנס איפא"ק השנתי בוושינגטון המועמד לנשיאות ארה"ב, ברק אובמה. המתמודד הדמוקרטי המבטיח קיבל מחיאות כפיים סוערות, על הצהרותיו כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, וכי ירושלים תישאר בירתה הבלתי מחולקת של ישראל.

לאור הופעתו האחרונה באיפא"ק והדיבור בשתי פנים בו נקט – וזה עוד קודם שהזכרנו את מזימות הממשל שלו בשלוש השנים האחרונות להגביל את האפקטיביות של הסנקציות המשתקות על איראן, תוך הפעלת לחץ על ישראל שלא לתקוף גם אם יהיה בכך צורך קיומי – האמינות של מר אובמה בהצהרותיו על ירושלים מוטלת גם היא בספק.

הנשיא אובמה בהחלט עקבי בחוסר העקביות שלו. בעבר, למחרת הצהרות נחרצות על אי-חלוקתה של ירושלים, אמר כי "על הצדדים לנהל משא ומתן כדי ליישב בעיות אלו ביניהן". בחודש מאי האחרון, בנאום מדיניות שנשא במשרד החוץ, אמר כי  לצדדים נותרו "בעיות רגשיות קורעות לב" וכי יש לשאת ולתת על "עתיד ירושלים".

עמדתו של ממשל אובמה מראה בבירור כי בבית הלבן קנו את השקר האסלאמי הגדול על ירושלים. הסיבה שירושלים חשובה כל כך למוסלמים, היא משום שהעיר באמת חשובה ליהודים. כאשר ירושלים המזרחית, ובתוכה העיר העתיקה והר הבית, נכבשו על ידי הממלכה ההאשמית של ירדן משנת 1949 ועד 1967, לא ביקר בירושלים מנהיג ערבי או אסלאמי חשוב אחד. לא מלך ערב הסעודית, לא ראש אש"ף יאסר ערפאת – מה שלא הפריע להם לשפוך דמעות תנין על אובדן ירושלים לאחר שישראל שיחררה אותה במלחמת ששת הימים.

המוסלמים שמתפללים במסגד אל אקצה הבנוי על הר הבית, מפנים את גבם אל המסגד ואת פניהם למכה. מדוע? כיוון שירושלים כשלעצמה לא אומרת כלום למוסלמים – אלא רק ביחס לחשיבות שמעניקים אויביהם – היהודים והנוצרים – לעיר.

ירושלים אינה מופיעה כלל בקוראן או בתפילות האיסלאם. מייסד הדת, הנביא מוחמד, מעולם לא ביקר בה, ושום מסגד לא נבנה בה עד שנת 682 לספירה, כאשר הח'ליף האומיי סולימאן עבד אל מאלכ הקים מבנה בהר הבית, כדי ליצור אלטרנטיבה דתית, לאחר שעבדאללה אבן אל זובייר מרד נגד השלטון האסלאמי בדמשק, כבש את מכה ומנע מעולי הרגל להגיע אליה.

הח'ליף קרא למסגד 'אל אקצה' וטען שהיה זה המסגד שנזכר בקוראן כמקום בו מוחמד התפלל, אך לדברי ד"ר מרדכי קידר, המסורת המוסלמית מוכיחה כי 'אל אקצה' הנ"ל מצוי בחצי האי ערב, ולא בגבולות ישראל.

ד"ר קידר, חוקר בעל שם עולמי בתחומי האסלאם והמזרח התיכון, מציין נקודות נוספות: "שושלת הח'ליפים של בית אומייה המציאה 'מסורות' כדי לשמור על ערכה של ירושלים, שיצדיק עלייה אליה לרגל מצד מוסלמים מאמינים. גם צלאח א-דין אימץ את מיתוס 'אל אקצה' כדי להלהיט את הלוחמים המוסלמים נגד הצלבנים במאה ה-12".

התעמולה האסלאמית ממשיכה. התכסיס החדש הוא שבנוסף להמצאת היסטוריה משלהם, המוסלמים  מכחישים את ההיסטוריה המתועדת שלנו. השיטה נמשכת והשקר עודנו שקר. למרות זאת, רבים במערב מתנדבים לאמץ בהתרפסות את הכזבים האסלאמיים על ארץ ישראל בכלל ועל ירושלים בפרט – לרבות התושב הנוכחי של הבית הלבן.

21.3.12

הממשל האמריקאי ממשיך להדליף

מאמר מערכת

שבועיים ויומיים לאחר פגישתם הדרמטית של ראש הממשלה ונשיא ארה"ב, ניתן לקבוע כי בכל הנוגע לתכנית הגרעין של איראן, הפערים התהומיים נותרו כשהיו. ממש כמו לפני הפגישה הממשל מתבטא ומדליף נגד פעולה ישראלית. ישראל מרגישה שדווקא ברגעים המכריעים היא נשארת לבד והשיחה עם אובמה מבחינה זו, לא העלתה ולא הורידה.

מיד לאחר שעזב נתניהו את וושינגטון האשים אותו אובמה בעקיפין בעליית מחירי הדלקים. מזכירת המדינה קלינטון הדגישה כי נותר זמן להשתמש בכלים דיפלומטיים – עמדה המוסכמת על לפחות שניים משרי השמינייה. במקביל, העיתונות האמריקנית  ממשיכה להיות מוזנת בהדלפות בעלות מכנה משותף אחיד למדי אודות הסכנה והעדר הצורך בפעולה צבאית כעת. כך לגבי הפרסום כאילו זרועות המודיעין של ארה"ב וישראל מסכימות שאיראן עדיין לא החלה לבנות את הפצצה. כך לגבי משחק המלחמה המנבא מאות הרוגים אמריקניים כביכול, במקרה שישראל תתקוף.

שני הפרסומים חשוב לומר מגמתיים, לא רלוונטיים ובסך הכל מעידים על שימוש מניפולטיבי במידע מודיעיני מטעם גורמים בממשל, כחלק מהמאמץ לעצור את ישראל. כל מי שמבין משהו בפרויקט הגרעין יודע שאין עדויות חד משמעיות לכך שאיראן החלה לבנות בפועל מתקן נפץ. כל הנתונים הגלויים מלמדים שאיראן חותרת כרגע להיות מדינת סף, כך שבפרק זמן קצר של מספר חודשים יעלה בידיה לפתח את היכולת הגרעינית הצבאית. נוסף לכך, ישנם שלל סימנים סמויים שאיראן מפתחת יכולות גרעין צבאיות – סימנים שמעוררים חשדות כבדים אפילו אצל הסוכנות הבינלאומית הזהירה לאנרגיה אטומית.

מילים אחרות, טענה שאיראן עדיין לא החליטה לבנות פצצה, הגיונית בדיוק כמו סברה שמכונית שדוהרת לתוך קיר לא בהכרח תתנגש בו כי אולי ברגע האחרון יצחו לה כנפיים. בדיוק לטענה מסוג זה כיוון נתניהו את משל הברווזים המהדהד שלו. מצער ומפתיע לגלות שלא אחר מאשר הממשל האמריקני זקוק לניעור הזה.

מופרך עוד יותר הפרסום אודות מאות ההרוגים שיסבלו כביכול האמריקניים אם ישראל תפעיל כוח. כל בר דעת מבין שאם אמריקה תתקוף את איראן, ישראל תהיה בין המדינות שיספגו את גלי ההדף. לעומת זאת, אם ישראל תתקוף את איראן, לאייתולות יהיו את כל הסיבות שבעולם לא לגרור את אמריקה למלחמה. אם באיראן יש משטר רציונלי – וזו הרי עמדת המערכת האמריקנית – אין שום סיכוי שאיראן תתגרה בצבא החזק בעולם. בשביל מה לה? המסקנה המתבקשת היא שגם הפרסום הזה נועד למשוך את שטיח הלגיטימציה לפעולה מתחת רגלי ישראל, הרבה יותר מאשר לנבא מה באמת יהיה.

מהלך הדברים הזה לא נסתר מעיני הדרג המדיני של ישראל. השר משה יעלון מתח אתמול ביקורת פומבית על חידוש ההדלפות באמריקה, והסביר כי הן משחקות לידי איראן. נראה כי זהו מקרה נוסף שבו ראש הממשלה נתניהו מבקש מהמשנה שלו לומר בקול את מה שהוא חושב בשקט. דבר אחד ברור: לא רק שישראל לא יכולה להשלים עם איראן גרעינית. היא גם לא יכולה לחיות עם איראן סף גרעינית. יש לקוות שאובמה וממשלו סוף סוף יבינו זאת.

 אריאל כהנא

21.3.12

טיפול בגברים אלימים- הפתרון בהישג יד

נורית פייגל, עובדת סוציאלית בתחום האלימות במשפחה

נושא האלימות במשפחה עולה שוב ושוב לכותרות בעקבות רצח נשים ע"י בני זוגן, אך נראה כי למרותהדרמה המתחוללת, אין מספיק מקום לדיון הציבורי בדבר הקצאת המשאבים ופיתוח השירותים הניתנים לטיפול בתופעה ומניעתה.

מירב המשאבים המוקצים כיום לטיפול בבעיית האלימות במשפחה, מופנה לטיפול בקורבנות האלימות, הנשים והילדים. אין ספק כי מגיעה להם מלוא ההתייחסות הטיפולית המתאפשרת, אך השינוי המשמעותי בתופעה יבוא ע"י הטיפול במחוללי האלימות.

לטיפול בגברים אלימים יש צורך בצוות עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות ופסיכודרמה, בעלי התמחות בתחום הטיפול באלימות במשפחה. מדובר במענה ייחודי ומקצועי המאפשר טיפול אינטנסיבי בגבר האלים. הקמת הוסטלים לטיפול בגברים אלימים עשוי להביא את השנוי החברתי בתחום האלימות במשפחה.

כיום, קיים הוסטל אחד בלבד מסוג זה, שהוקם לפני 15 שנה ומהווה אור בעלטה. למרות ההכרה והערכה המקצועית שניתנו לו ע"י העוסקים בתחום, לא הפעיל ההוסטל את המנוף להקמת הוסטלים כדוגמתו.

אחד היתרונות המשמעותיים של הטיפול במסגרת ההוסטל הוא השהייה הממושכת, שמאפשרת ניצול התקופה שבה מורחק הגבר מביתו על ידי בית המשפט למטרות טיפוליות, תוך השארת המשפחה בסביבתה הטבעית, לצורך שיקום.

יתרון נוסף של הטיפול בבעלי דפוסי אלימות בין זוגית הוא העובדה שבמהלך הטיפול נדרשים הגברים לצאת מדי יום לעבודה , ולהתגורר בתנאי לינה במקום. תנאים אלה מחייבים את הגברים לניהול משק הבית ומטלותיו. החיים המשותפים והאינטרקציות היומיומיות מביאות את האיש האלים לביטוי התנהגויותיו אלו. מתוך כך, מתאפשר טיפול שלא ניתן ליישום במסגרת טיפולית קהילתית.

הטיפול בהוסטל נבדק מחקרית ונמצא כי הוא מביא למודעות והפסקה של דפוסי האלימות של מי שסיימו את התהליך הטיפולי. הגברים שסיימו את התהליך  מדווחים  על המשמעותהדרמטית שמביאה להכרתם בחלקים האלימים שבהם, שליטה בכעסים והטבה ביכולותיהם ליצור קשר אינטימי.

הטיפול הניתן כיום במסגרת הוסטל הינו המענה המשמעותי והמקצועי ביתר בתחום, בשל האינטנסיביות והחלקים האותנטיים שעולים באופן הטיפול המוצע בו. נראה כי מדובר בדרך טיפולית  שמביאה  לשנוי חיובי ומהותי.

לאור כל האמור, ראוי ונכון היה כי תתאפשר הקמת הוסטלים נוספים שיאפשרו את הטיפול המקצועי שיקדם את השינוי בתחום הטיפול ומניעת תופעת האלימות במשפחה.

21.3.12